כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 4

אנחנו יהודים

אז צריך להיות בשקט.

"אבא שלי הוא האבא הטוב מכולם.
הוא עוזר תומך, מקשיב ומייעץ, לוקח ומחזיר, שומר ומגן..
גם העבודה שלו היא להגן.. על המדינה לא רק עלי.
הוא לא השתחרר.
הוא מפקד גדול מאוד, זה מה שאמא אומרת..
אמא תמיד דואגת ולחוצה בגללו, היא גם בוכה הרבה..
היא אומרת שהיא אוהבת אותו ואני לא מבינה איך. "

"אח שלי הוא האח הכי טוב שיכולתי לבקש.
הוא כמעט ולא מרביץ,
הוא תמיד מוכן לשחק איתי..
הוא תמיד מפתיע אותי במתנות כשהוא חוזר מהצבא,
כן אח שלי חייל ואני הכי גאה בו בעולם.
הוא גבוה וחזק.
שום דבר לא יכול לנצח אותו..
ככה הוא תמיד אומר לי שהוא נוסע לבסיס לסגור שבת, לא יודע איך אפשר לסגור את יום שבת.. "

"דוד שלי הוא הדוד הכי מפנק שיש.
הוא כל הזמן מגיע לביקור בשישי או שבת פעם בשבועיים ומביא לי מתנה.
אני ממש אוהב שהוא משחק איתי כדורגל, הוא נורא מהיר ומנצח את כולם.
הוא אומר שהוא למד להיות כזה בצבא, אני גם רוצה להיות בצבא ולהגן על הילדים שיהיו לו וגם אני אביא להם מתנות. "

"הנכדה שלי היא גאווה,
היא בחרה להיות לוחמת..
מתת משקל היא הגיע לשמירות בגבול מצריים.
תמיד ידענו שהילדה הזו תגיע רחוק, אין דבר שעומד בפני הרצון שלה.
קראו לה על שמי.. ככה שזה עוד יותר נוגע לליבי.
היא מאוד מזכירה אותי אך הרבה יותר חזקה וחכמה, הרבה יותר יפה..
היא האושר שלו כל סבתא מחכה. "

המילים האלו שכתובות כאן למעלה הן בדרך כלל על אנשים שיש לכל אחד..
אבא, אח, דוד, נכדה..
במדינה הזו לכל אחד יש אדם שהוא איבד למען המדינה או בגלל המדינה.
אדם שהוא היה כל כך גאה בו וסיפר עליו לכולם כל יום..
על הערכים שלו,
האומץ שלו,
התקוות שלו,
הנתינה שלו,
הדרך שלו,
האהבה שלו והרצון שלו לשמור ולחיות במדינת ישראל.
עד שהאדם נופל.
נופל ומשאיר צל של כאב.
לא בא כבר לדבר ולא לספר..

עולם שלם,
מדינות רבות,
רק אחת שבה מציאות כזאת.
מציאות בה משפחות הופכות למשפחות שכול כמעט כל יום.
לא בגלל מלחמה,
לא בגלל קרב,
לא בגלל כיבוש שטחים נוספים..
מציאות שקוראת רק כי בממשלה יש אנשים רדומים.
פיגועי דריסה,
פיגועי דקירה,
פיגועים של בקבוקי תבערה,
אלפי דרכים ואפס עונשים.
אפס עונשים למחבלים ומאות יהודים נרצחים.
יש עולם שמדבר אז אנחנו צריכים לשתוק.
אנחנו צריכים לתת להם להמשיך לרצוח ולא להשתמש בכוח.
אסור שידברו עלינו!
אחרי הכל..
מה כבר יקרה אם ילדה תגדל יתומה מאב או אם ואולי שניהם?
מה כבר יקרה אם אח יאבד אחות או את כל אחיו?
מה כבר יקרה אם אבא ואמא יקברו בת או שסבא וסבתא נכדה?
לממשלה לא יקרה כלום.
היא תמשיך להיות בשקט.
הם?
הם יזעקו עד איבוד קולם.
הם יאבדו את שפיותם.
את שמחתם.
ליבם ידמם והאדמה תספוג את הדמעות שלהם.
למה?
כי העולם מדבר.
כי אנחנו יהודים.
כי לאף אחד בממשלה כבר אין ערך לחיים של אזרחים.
שתיהיה לכם הליכה נעימה ברחובות ישראל המדממים..
אנחנו יהודים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Shira Mualem עקוב אחר Shira
שמור פוסט
לשיר זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Dreamer Dreamer
Dreamer Dreamer
כמה עצוב שזה נכון , "מדינת היהודים" שעסוקה יותר בלרצות אחרים ולא דואגת לאנשים שלה...
הגב
דווח
Shira Mualem
Shira Mualem
לצערנו
הגב
דווח
שאול עידה
שאול עידה
כמה שזה נכון ואמיתי חבל שככה
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש במגירה
כאב
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
בוערות בי מילים
בוערות בי מילים
מאת: שבורת כנף
מהרגע שהדלת נטרקה, היא לא נפתחה יותר
מהרגע שהדלת נטרקה, היא לא נפתחה יותר
מאת: שבורת כנף
מרגש
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף
הלוואי וירד מבול כה חזק
הלוואי וירד מבול כה חזק
מאת: שבורת כנף
בשוק הפשפשים
בשוק הפשפשים
מאת: שבורת כנף
אל תמהרי לנפח בלונים
אל תמהרי לנפח בלונים
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
כלואה
כלואה
מאת: דיאנה גולדובניוק
יום אחד כשתגדל
יום אחד כשתגדל
מאת: צללית של מלכה
61 מילים
61 מילים
מאת: Mr. Nobody
היי אתה שם
היי אתה שם
מאת: לי ברלין
המדורגים ביותר
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אופטימיות
אופטימיות
מאת: שבורת כנף
ולפעמים החגיגה נגמרת
ולפעמים החגיגה נגמרת
מאת: שבורת כנף
בין שיברון לשיברון
בין שיברון לשיברון
מאת: שבורת כנף