כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

הסדר הטוב והבלגן הטוב עוד יותר

חדר של בחורה

בדרך כלל לפני שהוא מגיע כבר לילה והבית שקט. אני יושבת בחדר, חושבת עם איזו חזייה אני ואיזה תחתונים ותוהה לעצמי איך זה יהיה הפעם.
אני אוהבת את השקט שלפני הסערה.

המיטה בדרך כלל מסודרת, אני יושבת בה בשקט שלי עם עצמי, מנקה את המחשבות.
אני יודעת שהחדר לא יראה אותו הדבר ברגע שהוא יכנס.
הוא תמיד נכנס הביתה בדממה, מעיף מבט, לראות אם הוא הולך להיתקל בהורים שלי בטעות אבל הוא יודע שאם זה היה קורה הייתי אומרת לו לפני שהוא נכנס.
אנחנו תמיד עולים למעלה בשקט מוחלט. אפשר לחתוך את המתח שבאוויר בסכין. נכנסים לחדר, סוגרים את הדלת ואז יש את הכמה שניות של מבט אחת בשני ואז הכל מתחיל.

החולצה שלו על הרצפה עוד לפני שהוא נכנס למיטה, החזייה שלי עפה באוויר ברגע ותוך שתי דקות, החדר נראה כמו אחרי מלחמה. במיטה שלפני רגע הייתה מסודרת, יש שני חיות אדם שרק חיכו להרגשה הזאת, והנה השמיכה כבר על הרצפה ואז מעלינו כמו אוהל כשקר לנו בלי הבגדים ושוב על הרצפה כשכבר חם מידי לכל דבר.
בסוף, בזמן שהוא מתלבש ומסדר הכל אני אוהבת להסתכל על החדר ולראות מה היה הלילה. תמיד לוקח לי זמן למצוא את התחתונים ואת החזייה אני אפילו לא מחפשת. הוא משום מה ממש יודע איפה הדברים נמצאים. אני אף פעם לא רואה אבל הוא פתאום לבוש ונראה שהכל בשליטה.

רק שהיום הגענו לפה ב4 לפנות בוקר וכשהוא יצא בשש לקח הרבה זמן בין שהתלבשנו לשירדנו למטה. ולא בגלל שום דבר, אלא רק ניסינו לשמוע שהדרך פנויה ואבא שלי שחרר את הסלון.

כשהתעוררתי היום בצהריים, הסתכלתי על החדר והשארתי אותו ככה, יותר מבולגן מבדרך כלל.
הג'ינס שלי על הרצפה בצד אחד, החזייה והגופייה על הרצפה בצד השני, עטיפות של קונדומים על השידה בצד הזה והפח עם הקונדומים באמצע החדר.
מצחיק אותי לראות את החדר המתוק שלי ככה. הוא בחיים לא נראה ככה בשגרה. זה בלגן טוב.
לא כמו שאני משאירה כביסה מלוכלכת על הרצפה במהלך השבוע או טישואים זרוקים ליד הפח כי לא קלעתי אותם בחושך.

אבל עכשיו כדי להתחיל שבוע חדש, אני אקום, אזרוק את העטיפות לפח, אחזיר את הפח למקום, ארים את החזייה מהרצפה, אקפל את הג'ינס.
והנה, הסדר הטוב.

אנונימית . עקוב אחר אנונימית
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
אנונימית .
הלילה הראשון שלנו
הלילה הראשון שלנו
מאת: אנונימית .
חזרתי לקיבוץ
חזרתי לקיבוץ
מאת: אנונימית .
למה זה כל כך חשוב לי?
למה זה כל כך חשוב לי?
מאת: אנונימית .
רק שלחתי הודעה למי שהיה הכי חשוב לי בשנה האחרונה
רק שלחתי הודעה למי שהיה הכי חשוב לי בשנה האחרונה
מאת: אנונימית .
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi