כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

סיפורו של דיכאוני

כבר הדבש הפך מלוח ומרוח לי בנפש.

זה העולם עגול ומשונה,
אני באתי לכאן בלי לדעת מה יקרה
נטוש בין התקופות.
בין כל הארגזים במחסן
שמלאים בזיכרונות
מי כיף להיזכר בו, מי פחות.
אני מוצא שם זמנים יפים
שנפשי פרחה. כמו מרצדת
בעת עונת הפרפרים שמגיחה.
עייני שפלות אך הביטו לרחוק,
אוזניי שהעדיפו לקלוט את המתוק.
הייתי שם אני, פשוט אני.
ובערבות הימים וריבוי התפתחותי
נחשפתי לרגעים שהעיקו עליי,
הכניסו אותי למגננה ופחדים.
השליטו עליי דיכאונות,
כבר הדבש היה מלוח
ומרוח לי בנפש.
כבר חיפשתי ישועה
רק בפחי הרפש.
דיכאון הוא מחלה, הוא סוג של שד
שמתעורר לעיתים משנתו.
אפילו צחוק של אחד יכול להעירו,
אפילו מבט קטן של העיניים
לכיוון הלא נכון והוא מתעורר.
כמו חיה פצועה בשדה מוקשים,
כמו עיוור שנלחם על פי תהום.
והכדורים? רק משתיקים.
ובחורות? מספקות לחלקיק השנייה.
נשמה שהיא פצועה, אין לה מקלט,
אין לה מפלט חוץ מלכרות אותה
ולהפיח אותה מחדש.
הנשמה היא של האל היא לא שלי
הוא נפח, והוא ייקח אותה בעתה.
אם פעם חשבתי לעזור לו, היום אין סיכוי.
לא כי אני כבר יצאתי מהלופ הדיכאוני
לא כי הסיוטים לא חוזרים,
לא כי המדים, התמונות, הקולות,
הרעשים, מוות, חום, דם, שזרועים
על הרצפה כאילו זהו מקומם הטבעי
נגמרים. אלא כי השלמתי, שכרגע
אני עני בדעותיי, במעשיי, בדרכיי.
ההשלמה בבעיה היא חצי מפתרונה.
זה אומרים עמודי העולם מכל תחום שהוא, לא?!
אז היום אני מודה ויודע להכיר בה,
לא מחבק אותה, לא חבר שלה, לא אוהב אותה
שונא אותה עד מוות. כי היא שואבת
היא כולאת אותי, לוקחת ממני את כל הכוחות האפשריים
את כול הקולות הכי פשוטים שלי.
את האמת הקטנה שהתחילה
להתברר במאהביי נפשי
היא ממלאת כל מחילה קטנה שחפרתי בליבי
כדי לאחסן בה זיכרון טוב
או תמונה יפה או ריח נעים.
לא אשקר ואומר שיהיה בסדר מחר, בעוד שנה
אך לא אחדל מלהביא את חיי למסלול
קצת אחר, קצת יותר ישר מהעקום שהוא
קצת יותר אמתי מהשקרי שהוא נמצא היום.
הבדידות שמלווה עם כל החבילה הזאת
היא אולי הנוראית מכול.
גם בה צריך לדעת להכיר.
מתהלכים ביניכם הרבה אנשים כאלה
תרימו חיוך סתם ברחוב,
תסתכלו קצת מסביבכם ולא רק מתחת לסנטר
למסכים המשתקים האלה.
יש עולם בחוץ, לעתים הוא רע, לעתים רק נורא.
בתוך כל ההמולה הזאת, בתוך כל האפסיות
קיימת בדידות שמתהלכת ומתפתחת לה
"השמיים, שמיים לה'. והארץ נתן לבני האדם"
האדמה שעליה אנו דורכים ומזלזלים בה מידי יום,
מכילה בתוכה אלפי שנים של היסטוריה.
ואנשים שנגנזו וחלומם אבד.
גם אנחנו נגיע לשם בעתנו, גם עלינו
ישימו אבן שיסגור את הפרק הזה בחיינו.
לא ניקח אתנו לשם כלום זה ידוע,
אבל בואו נעניק בכל הבלי חיינו פה
רגע אחד קטן לאדם אחד קטן ופשוט.
זהו סיפורו של דיכאוני, על קצה המקלדת
בטוח שלא חידשתי פה כלום לאף אחד
אבל תמיד זה חשוב לפרוק.
יש לי עוד הרבה לספר לכם,
בינתיים קירות חדרי סופגים את הכול
הם כבר תכף קורסים מרוב עומס, כמוני.
אז תדעו שגם קוץ במדבר שווה לפרח,
כרגע אני קוץ בשדה כלניות.
אך תכף אגיע למדבר.

עידו עידו עקוב אחר עידו
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
עידו עידו
אני לא אדם שמח
אני לא אדם שמח
מאת: עידו עידו
הדרים של חלומות
הדרים של חלומות
מאת: עידו עידו
אני עידו ואני מכור לכוס של הילה!
אני עידו ואני מכור לכוס של הילה!
מאת: עידו עידו
אתה אסון לעצמך.
אתה אסון לעצמך.
מאת: עידו עידו
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
שיכורה מאכזבה
שיכורה מאכזבה
מאת: שבורת כנף
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema