כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2

המכתב שלא נשלח -12

ממני אלייך, תמיד .

אני שואלת את עצמי האם משהו היה בכלל אמיתי?
האם כל המילים שלך היו רק מילים או רגשות?
האם בכלל היית שם איתי לאורך כל הדרך או שרק חלמתי .
צדקת .
אני שונאת אותך,
שונאת אותך על כל התחושות שגרמת לי להרגיש,
על זה שכל פעם גרמת לי לחשוב שזה רק בראש שלי ואני מדמיינת, אובססיבית, מתעסקת בשטויות, כועסת רק מקנאה .
גרמת לי כל פעם להתנצל, אפילו שידעתי שאני בסדר גרמת לי לפקפק בעצמי .
כל הנורות שלי דלקו, פרצה שריפה אצלי בלב, ועדיין בחרתי להמשיך להישרף .
בחרתי לראות אותך דרך המשקפיים הורודות,
בחרתי להסתכל עלייך במבט מעריץ
בחרתי להאמין לכל מילה שלך אפילו שידעתי שהיא שקר.
בחרתי להשים אותך במקום הראשון מעל הכל וכולם, בזמן שאני הייתי מובנת מאליו.
בחרתי לאהוב אותך כאילו אתה הגבר האחרון בעולם .
בחרתי לאהוב ללא גבולות, כאילו אין עתיד .
בחרתי להיות שם בשבילך, אפילו שלפעמים לא רצית .
בחרתי בך כל יום מחדש .
בחרתי להתעורר איתך ולהרדם איתך .
בחרתי להעביר איתך את היום שלי .
בחרתי להכניס אותך למשפחה שלי .
בחרתי להפוך אותך ואת צוצון למשפחה שלי .
בחרתי לצייר תמונה של אני אתה והוא אי שם בצפון .
אולי הגיע הזמן להתחיל לבחור בעצמי .

No Name Needed . עקוב אחר No Name Needed
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
גבר אחר
גבר אחר
מאת: לילך וול
בלילה
בלילה
מאת: לילך וול
אהבה עיוורת
אהבה עיוורת
מאת: לילך וול
רוצה לעזוב
רוצה לעזוב
מאת: Barel Romano