כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
4

יש חיים גם אחרייך

שם באותה נקודה, הבנתי, שאני יותר לא אשאר במקומות שהעצב משתלט עליי. שאני יותר לא אכעס. שאני אעזוב, כמו שהתרגלתי, בדיוק כמו אז. מבלי להסתכל שוב אחורה.

היינו כאלה, שניי קיצוניים.
הכל היה אינטנסיבי מדי.
מהטהור לחרא, וככה גם הפוך. שאבת אותי לשם.
זה היה ברור מאליו שזה יתפוצץ מתישהו,
שאני לא אוכל להמשיך להכיל.
ובכל זאת, עד שהגענו לזה, לקח לנו זמן,
תמיד משהו בי חזר. את ידעת להחזיר אותי.
להפוך אותי למאושר, גם אם זה לרגעים.

והנה, הכל נגדע, לחתיכות קטנות של אושר,
שכבר לא יהיו פה לעולם.
השארת אותי עם הרגשה של לכלוך שנוטף ממני,
של בוץ שמשאיר כתמים שלא יורדים,
לא משנה כמה ניסיתי להסיר.

החלטתי שאני מפסיק לחשוב עלייך,
כי הספיק לי להרגיש את זה חותך על הבשר החי שלי, הספיק לי לעבור את זה שוב. ושוב. ושוב.
עוד שקר, ועוד אחד.
הבנתי שכבר אין בי צייפיה, בעולם מלא של חוסר אמון,
למדתי בדרך הקשה, שבסוף זה נגמר
ואני נשאר לבד,
כי רק ככה, אני הכי חסין.

מדי פעם אני נזכר בימים של טירוף,
בימים שרציתי כל כך להיות שם, בעיקר בקשיים,
כשהכל נקרע. כשהייתי מוכן להיות הכי למטה בעולם,
רק בשביל לראות אותך מטפסת,
כשפאקינג האמנתי בך.
כשדיברנו על ערך החברות, ועל ההקרבה. הדבר הראשון שהיה בסדר העדיפויות שלי, זה לדעת שטוב לך.
גם אם זה אומר לשים את עצמי שנייה בצד.

זה היה טהור ונקי,
לא ביקשתי כלום.
אני לא יודע מה גרם לי להשאר שם,
אבל אהבתי אותך באמת. את האדם שחשבתי שאת.

נתתי לך לחדור את שכבות ההגנה שלי,
אף פעם זה לא היה לי קל. לתת לעצמי להיפתח.
אבל את לאט לאט למדת היכן ממוקמת כל נקודת תורפה.
וכשהיה צריך, את ידעת איפה לגעת. איפה ללחוץ, כדי שהכל יצא החוצה.

והנה הגענו לסוף המר.
הבנתי שאני סתם עוד אבן דרך בחיים שלך, עוד עובר אורח.
כשגיליתי כל כך הרבה דברים, שהייתי מעדיף אולי לא לדעת.
לא לזכור. פשוט לשכוח. הרי גם ככה אין מכאן דרך חזרה.

ולמרות שהיה בי משהו שרוצה לסיים את זה בצורה יפה,
העדפת להטיח בי האשמות, על כך שנכוויתי.
גרמת לי להרגיש אשם, על עצם היותי פגוע.
על עצם העובדה שאני לא מסוגל לתת לך עוד הזדמנות אחרונה.

וזה כאב. מן כאב כזה לא מאולחש.
המילים הקשות האלה שלך, גרמו לי לשכוח שזו את, זו שאני מכיר אותה כל כך. פתאום הפכת לי זרה.
שם באותה נקודה, הבנתי,
שאני יותר לא אשאר במקומות שהעצב משתלט עליי. שאני יותר לא אכעס.
שאני אעזוב, כמו שהתרגלתי,
בדיוק כמו אז. מבלי להסתכל שוב אחורה.

שאני לא אשנא אותך יותר,
ואפילו אסרב להיות האויב שלך.

שאני פשוט אמשיך
ואזכור,
שיש חיים,
גם אחרייך .

Kipod Kipod עקוב אחר Kipod
שמור פוסט
לשיר זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מישהי שכותבת
מישהי שכותבת
חזק ביותרר שתמצא מישהו שיערך אותך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
Kipod Kipod
Kipod Kipod
תודה רבה!
הגב
דווח
guest
אבא אני רוצה לחזור אלייך
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש במגירה
Kipod Kipod
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
מחליטה שהיא עוזבת
מחליטה שהיא עוזבת
מאת: Kipod Kipod
אני שונא את הלב שלי
אני שונא את הלב שלי
מאת: Kipod Kipod
כנראה שאני באמת דפוק
כנראה שאני באמת דפוק
מאת: Kipod Kipod
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
שיכורה מאכזבה
שיכורה מאכזבה
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
אני רוצה שתחשבי עליי עכשיו
אני רוצה שתחשבי עליי עכשיו
מאת: רותם ...
תודה שלמרות ההההככככלללל...
תודה שלמרות ההההככככלללל...
מאת: נערה בנאלית.
"הלך הקסם"
"הלך הקסם"
מאת: שלכת כותבת מהלב
מחשבה
מחשבה
מאת: מחשבות מעולם אחר
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D