כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

אהבה

לא מאמינה

התקופה האחרונה מאלצת אותי להתמודד עם דברים שאני באופן כללי מנסה בכל דרך לא להתמודד איתם.
אהבה,
זוגיות,
מערכות יחסים,
רומנטיקה.
אלה דברים שאין בי אמונה בהם,
סיגלתי לעצמי במהלך השנים מנטרות מסויימות שהייתי חוזרת עליהן
זה מתחיל בזה
שאני כמו אמא שלי, סובייטית קרה שלא יודעת לאהוב
גם לא את הבת שלה מסתבר.
שאין לי לב, כאילו יש אבל לא לאהבה רומנטית
סהכ אני אוהבת אדם,
אבל בגבולות שלי,
שמכבדים את הרצונות שלי, שלא נדרשים ממני הסברים
כי היום אני ככה, ומחר אקום אחרת
אפול על יום רע,
ואני אפגע ואעשה רע גם מבלי להתכוון.
זה ממשיך בזה שאני לא אוהבת את עצמי,
שאני פסיכופטית,
שלאף אחד לא מגיע עונש כמוני.
אני גם לא יכולה להאמין שאוהבים אותי,
כי כל כך נדפקתי כבר,
שאין לי אמונה כזאת
שאני יכולה להיות נאהבת.
אם האדם שהיה מחוייב לאהוב אותי לא אהב,
איך אני אוהב את עצמי?
ואם אני לא אוהב את עצמי?
איך אני אצליח לאהוב מישהו?
ולא מגיע לאף אחד שלא יאהבו אותו חזרה,
ואני לא יכולה להחזיר אהבה,
וזה עונש,
אני עונש.
אז אני מרחיקה את כולם.

ובאמת שאני לא מאמינה שקיימת אהבה,
כן קיים צורך לענות על סטנדרטיים חברתיים,
ולהיות בזוגיות, כי כולם בזוגיות.
קיים גם אינטרס להפיג את הבדידות.
ואהבה?
היא מכלול של הרבה דברים שכנראה אני לא אבין
אינטרסים, ריצוי חברתי, אולי ליטוף לאגו גם
שיש מי שאוהב ודואג.
וההתעסקות הזאת בנושא הזה גרמה לי להלחץ
אני מודה נבהלתי קצת.
כי בעולם שלי אין אידיליה באהבה,
ותמיד יהיה צד אחד שיאהב יותר,
ותמיד יהיה צד שיפגע יותר.
וזה לא עובד הסיפור הזה של אהבה
מרגיש כמו המצאה של בני אנוש בשביל להרגיש טוב עם עצמם,
המצאה כושלת.
בסטטיסקה שלי של מיליון כישלונות הייתה הצלחה אחת
זוג שגרם לי להאמין שאהבה קיימת,
והיא מידתית באופן שווה ומאוזן,
והיא מרגשת, ומתאימה בדיוק.
ויפה כל כך, אפילו טהורה קצת
למרות שהיא נוגדת את כל מה שאני מאמינה בו.
אבל האהבה הזאת שלהם
גרמה לי להאמין קצת שאולי אחת למיליון זה קורה.
ואולי זה נראה לי דביק קצת וקיטשי
אבל פאק הם כאלה יפים ומתוקים ביחד
ברבי וקן אנושיים,
כאילו נועדו זה לזו.
הם גרמו לי להאמין באהבה קצת,
לחשוב שאולי לי באופן אישי זה פחות מתאים,
אבל אולי יש מקריים נדירים כאלה,
כמוהם.
שלא גורמים לי לבחילה.

החודשיים האחרונים והשבועיים האחרונים בפרט
גרמו להמון שאלות לצוף אצלי,
כשסיפור האהבה היחידי שאי פעם נתקלתי בו,
התפוצץ, בפנים של אנשים שיקרים לי.
זה היה כל כך לא צפוי,
כל כך לא הגיוני,
ולראות את מי שאני מחשיבה לאחותי, לנפש תאומה שפגשתי בחיי הבוגרים יותר, מתרסקת לי, נשברת לרסיסים
ומבול של דמעות,
רק גרם לי להרתע יותר, להבהל מזה
לראות שיברון לב בלייב
ולראות גם אותו מרוסק לא פחות,
כי הם אוהבים,
אבל זה לא מספיק.
מסתבר שגם האהבה הכי יפה וטהורה לא יכולה להספיק וזהו מסיימים עם לב שבור.
וזה נורא.

ושאלתי המון שאלות,
את עצמי
את הסביבה
למי נשבר הלב גם, ומתי?
ואיך זה מרגיש?
ואם אני רוצה בכלל להרגיש דבר כזה
שזה נוראי בעייני.
כי גם הם שמושלמים כל כך
ואוהבים כל כך
בסוף מסיימים מרוסקים.
אז אצלי? אין תסריט כזה.

"בבקשה שזה לא יעשה לך טראומה עכשיו כשאת רואה אותי ככה, אני יודעת שזה דפוק שאני אומרת את זה בזמן שאני בוכה כמו סמרטוטה, אבל לורן זה באמת קיים, ואת חייבת להרגיש את זה, עם כל החרא שזה מביא את חייבת, בבקשה תאמיני לי שזה קיים."
היא אמרה בין התפרצות בכי לניגוב דמעות.

אבל אני לא מצליחה להבין.
ולא רוצה להרגיש ולא מאמינה בזה בכלל.
"אני מפחדת להגיד לידך דברים, אני רואה שזה מחלחל לך לראש."
אבל זה לא קשור באמת

זה רק חיזק את המחשבה שלי.
שאף אחד לא יצליח לאהוב אותי לעולם.
וכן, ניתחתי את זה מספיק, ונברתי בזה מספיק
וכעסתי על זה מספיק בשביל לדעת,
מה הסיבה,
שזה התחיל אי שם בחיים המוקדמים שלי,
לא נאהבתי מספיק, או שלא אהבו מספיק, או לא איך שהייתי צריכה.
אז נפלה בי הבנה כזאת, שבלי שיאהבו, יתפעלו, יעריכו קודם כל מבחוץ, ותקראו לזה שיטחית אבל זה מה יש
אני צריכה להיות הכי רזה, הכי מטופחת, הכי הכל מבחוץ, כי ככה זה, כי קודם הבחוץ צריך להיות נסבל,
אחרת לא תהיה שום אופצייה שזה יקרה מבפנים.
ואני לא אוהבת, ולא מעריכה, ולא מתפעלת מעצמי,
אז איך אפשר להאמין שמישהו אחר יכול?
ויוצא מצב שאני משליכה את כל מה שאני חושבת על עצמי גם על אחרים.
וככה אני מסתובבת בעולם בהרגשה הזאת שנים,
זאת שאין סיכוי לאהוב אותה,
לא ראויה.
לא מספיק.
וברור לי שגם לי יש תפקיד בשחזור האינסופי הזה בחווית הדחיה וחוסר הערך.
כי סיגלתי לעצמי את כל האמונות האלה,
כי לעולם לא ארצה להרגיש שוב לא אהובה ולא ראויה מספיק, לעולם לא ארצה להרגיש שוב דחויה,
לעולם לא ארצה שוב לרצות שיאהבו אותי ככה,
כמו שרציתי שאמא שלי תצליח.
אז למדתי איך להמנע מזה.
ואני נמנעת מכל סיכוי לאהבה, הערכה, התפעלות,
על ידי זה שאני לא מאפשרת לאף אחד להתקרב.
ואם במקרה הם נדחפו בלי ששמתי לב,
אני לא מאמינה להם.
וזהו.

ואת אחותי בלב ובנפש?
את מדהימה.
ואת לא אשמה לרגע, כי אני ככה שנים.
לא מאמינה באהבה.
אבל את,
אל תפסיקי להאמין,
כי מגיע לך,
ואת עוד תהיי אוהבת ונאהבת.

Loren .. עקוב אחר Loren
שמור פוסט
לשיר זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
איל בנצור
איל בנצור
חזק.
הגב
דווח
סיגל מור
סיגל מור
הפחדים שלנו משחקים בנו כמו בובות על חוטים.
את צודקת תמיד יהיה צד שיהיה היותר
והצד שיותר יפגע
ואת צודקת כשאנחנו פגועים מגיל קטן ולא מקבלים את האהבה שרצינו אז קשה להאמין שמישהו אי פעם יוכל למלא את הבור הזה .
את מצמררת עם הכנות שלך .
שולחת חיבוק ומאחלת שאולי מישהו יצליח לשנות את דעתך, כי לא נשמע שאת לא רוצה להיות נאהבת אלא פשוט מפחדת לרצות את זה כי זה תמיד לווה אצלך בפגיעה.
אבל אין דבר כזה לא ראויה
לכולם מגיע להיות נאהבים !
בטח שלך ❤️
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
מדהימה לורני❤
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש במגירה
אהבה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
פוסטים אחרונים
מצברים מלאים לקראת מחר
מצברים מלאים לקראת מחר
מאת: רווק בן 30+
הסדר הטוב והבלגן הטוב עוד יותר
הסדר הטוב והבלגן הטוב עוד יותר
מאת: אנונימית .
גמילה מלב שבור
גמילה מלב שבור
מאת: AYASHYI NO CERES
Don’t hate the player
Don’t hate the player
מאת: סיגל מור
המדורגים ביותר
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema