כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

אוהבת, לא אוהבת, אוהבת

משחקת בפרחים מאש

אני אוהבת את הבן זוג שלי, בעלי הוא האדם הכי מדהים שאני מכירה, אני מכבדת אותו ומודה כל יום על כך שהוא בחר בי לחלוק איתו את חיו.
אני אדם מאוד, מאוד טוטאלי.
בכל היבט של חיי.
ומנסה לעשות את המיטב בכל פעם.

לפני כשנה בשנת 2020 כולנו זוכרים את בהלת הקורונה,
הסגר הראשון שנכנס לתוקפו והשאיר רבים מאיתנו בבית.
היה הרבה פחד, בעיקר אי וודאות של המחלה, אנשים נשמעו ונשארו בבתים, המסגרות של הילדים סגרו את שעריהן ומצאנו את עצמינו תקועים בבתים, מחוברים לחדשות שרק הוסיפו יותר שאלות מתשובות.
במהלך אותו הסגר קיבלתי הודעה בפייסבוק (כן, אני מהעתיקים האלה שעדין נמצאים). פנה אלי בחור חביב שהיו לנו כמה חברים משותפים ובגלל זה בחרתי לאשר אותו.
התחלנו לשוחח, מצאתי את עצמי גולשת לשיחות ארוכות עם גבר שרק הכרתי, שנינו היינו בחל"ת ולשנינו היה הרבה זמן פנוי.
כבר מההתחלה היה ברור שיש לנו המון תחומי עניין דומים,
אהבנו את אותה המוזיקה, היינו אנשים שבורים שהשתקמו בצורה זו או אחרת, למרות שהיה צעיר ממני בארבע שנים השיחות פשוט זרמו.
הוא חלק איתי דברים מאוד אישיים ושאל עצות ודעות
אני הקשבתי וניסיתי לעזור.
החודשים טסו.
המערכת היחסים שפיתחו הפכה להיות אינטנסיבית יותר ויותר...
הרגשתי שיש שם תלות מסויימת, משהו שזה עמוק יותר מסתם שיחות על החיים... ואכן, ההצהרות שלו לא איחרו לבוא..
הוא אמר שייתכן ויש לו רגשות כלפיי, רגשות שהוא רוצה לבחון לעומק.
המילים האלה חתכו אותי כמו סכין והפכו לי את הבטן.
נלחצתי, לא באמת חשבתי שהוא יבוא בהצרה כל כך ברורה.
אבל הוא טען שאני מיוחדת ולא בא לו לאבד אותי כי הוא חושב שנוכל להיות יותר ושזה יהיה פספוס.
באותו הרגע הבנתי.
שהוא ואני נמצאים במקום שאי אפשר לגשר בו.
זה או שאני זורמת איתו ופוגעת באדם הכי קרוב אליי בעלי או שאני חייבת לפגוע בידיד החדש שלי...
ואחרי הכרות של שנה, בחרתי לחתוך.
הסברתי את עצמי בצורה הכי פשוטה שיכולתי, שאני לא שותפה לרגשות שלו ושמבחינתי אין מה לבדוק כי מעולם לא היה כלום חוץ מסתם שיחות. ובחרתי לנתק אותו ולחסום אותו מחיי.

חשבתי שאני סופר שלמה עם ההחלטה שזהו שאין מה לעשות יותר.
אבל ככל שהחודשים עוברים אני מבינה שאני מתגעגעת אליו, הוא חסר לי עם החוש הומור שלו, הנוסטלגיות המטורפת שחלקנו,
הנקודת מבט המשוגעת, ההבנה שלנו, הוא חסר לי.
וככל שעובר הזמן אני מפנימה יותר ויותר שעם הוא חסר לי כל כך סימן שבאמת עשיתי בשכל ששיחררתי אותו ואותי.
יש לי מצפון נקי, אני אישה נשואה, אמא לילדים
לא הייתי רוצה לסכן מערכת יחסים טובה ויציבה בשביל ללכת לבחון עוד אופציות, אני את הבחירות שלי עשיתי ואם לא הייתי בטוחה בהם אז עדיף לי שגם לא לעשות אותם.
כן, געגועים זה קשה.
אף אחד לא אמר שזה קל לאבד אנשים טובים.

Lisa Lee עקוב אחר Lisa
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מישהי .
מישהי .
ההרגשה של הפספוס מכרכרת סביב, אבל איך כתבת? 'אני את ההחלטות שלי כבר עשיתי'. זר לא יבין זאת.. כמה שזה קשה.. אני חושבת שאת אלופה אמיתית. הכתיבה שלך נוגעת ממש. נהנית לקרוא אותך
הגב
דווח
1 אהבתי
Lisa Lee
Lisa Lee
תודה רבה על ההבנה :)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש במגירה
געגועים
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions