כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

יומן מסע

5

אני גרמתי לזה וזה כואב לי נורא, אני מילאתי עבורך את מיכל הגאווה, אני זאת שאומרת לך עד כמה אתה כזה .. בדיוק כמו שאתה.
ואת כל זה לקחת איתך, טרפת כל מחמאה, חיבקת בשתי ידיים כל אמירה וגבהת מזה והתעצמת ואהבתי אותך על האמונה שלך בי.
זה היה התפקיד שלי, להזכיר לך מי אתה
ועכשיו אתה יכול להמשיך בדרכך ..
עכשיו שניזכרת בכל החוזקות אתה יכול להמשיך בדרך האבנים הצהובות
אני נשארת מאחור ומסתכלת עלייך הולך ומתרחק
אני מקווה שאת מה שהענקתי תדע לתחזק
כל הרגעים כל המילים הכל נצור אצלי לנצח נצחים, כזה לא היה ולא יהיה, זה חד פעמי ולא יישנה, לא יהיה לי לעולם כזה .
כזה קסם כזאת שלווה, קיבלתי מתנה בלהכיר אותך . היא ניתנה ונילקחה כמעט באותה נשימה.
אני משחררת אותך אהוב שלי
בכאב גדול, אבל משחררת

???? עקוב אחר ????
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
תקווה או שלולית של
תקווה או שלולית של
מאת: אנונימית יפה
לנשום
לנשום
מאת: פשוט מתוסבכת
לשים החיים בתוך תיקיות
לשים החיים בתוך תיקיות
מאת: השומעת החרישית