כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אבא ואני

-

לא רוצה להיות כמוהו, כמו אבא שלי, אבל כנראה שאין לי ברירה, אולי זה חזק ממני.
הדינמיקה שלנו ידעה עליות ומורדות, בעיקר מורדות מאוד תלולות, שנאה עמוקה שחשתי כלפיו, כלפי מי שהוא, ההתנהגות שלו, דברים פסולים שהוא עשה מתקופת ילדותי.
אולי חלק מכל רגשותיי היו השלכה - חשתי סלידה עמוקה בכל פעם שהבטתי בו, תיאוב, מסוג השנאה שמרגישים כלפי אדם שמבצע פשע חמור כלפיך, ואולי אפילו יותר. האשמתי אותו בכל דבר רע או צירוף מקרים שלילי שאי פעם קרה לי, התייחסתי אליו כאל מחלה, וירוס, קללה שלא עוזבת, אבל האמת היא שזו היתה כנראה דרך קלה עבורי להאשים אותו בהכל, ולהשליך כלפיו את הרגשות השליליים והמכוערים ביותר שלי, כחלק מהתחמקות מאחריות..
אולי השלכתי את רגשותי המכוערים כלפיו, את כל הגועל שחשתי בתוכי, הכל זרקתי עליו עד שכבר לא ידעתי איפה אני נגמר ואיפה הוא מתחיל.

אבל השנים חלפו, השמיים התבהרו, ובמקום לנתק את הקשר לגמרי, בחרתי להישאר, לנסות לדוג בחכה קטנה רגעים טובים, לקבל אותו כמו שהוא, להכיר בכך שהוא אבא שלי, ועם ההכרה הזו לנסות להיפטר מכל המוגלה שהצטבר בליבי, ואז באופן טבעי אוכל להרגיש רגשות חיבה כלפיו..
אני מדבר על שנים של מאבק.. עד ההכרה שהוא האדם שהכי השפיע על חיי, לטוב ולרע, תמיד נאבקתי בו, והשלמנו, ודיברנו, וכעסנו, וכל המעגל הזה שהיה שלילי ברובו נמשך, כי הוא בנאדם שלילי, הכעס מניע אותו, נותן לו סיבה לקום בבוקר, ואני מסתכל במראה ושואל את עצמי, האם גם אני כזה? האם אני בוחר במודע להיות כמוהו?
אולי גם אחרי כל השנים האלו שאני כבר לא גר בבית, עדיין אני לא יודע איפה אני מתחיל והוא נגמר?
אולי בגלל זה אין לי כישורים חברתיים, אולי זו הסיבה שאני רואה את השלילי בכל דבר, אדם וארוע? אולי אני זה הוא?
..... ואולי בכלל זו הדרך שלי כן לאהוב אותו, להיהפך להיות כמוהו..... לחיות מבעד לעיניו הכועסות.... להיות אבא שלי, ועל הדרך לשנוא אותו ואת עצמי, כי השנאה הזו היא למעשה הדרך היחידה שבה ניתן לאהוב אותו.

תמיד אומרים שאנחנו מנסים לשחזר את הדינמיקות של ילדותנו עם כל אדם חדש שאנו מכירים... והכעס הזה, הבוז והסלידה שאני חש כלפי אנשים, כלפי גברים, היא הדינמיקה שלנו, שלי ושל אבא שלי.. מצחיק שתמיד התכחשתי לזה, אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות עד כדי כך פשוט ודבילי, המרדף הזה לשחזר את הילדות עם אנשים אחרים לאורך כל החיים הבוגרים, אבל כמה שטעיתי.. החיים הם תיאטרון, וכל-כך בא לי להפנים את זה ולהיות פאקינג דמות אחרת, לא זו שרבה עם אביה כל החיים.

צאדיק צ עקוב אחר צאדיק
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
הזיה רומנטית
הזיה רומנטית
מאת: איש המגבעת
איפה את מפלצת?
איפה את מפלצת?
מאת: imagine me
שירומנטי
שירומנטי
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz