כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2

3 מ 10 ביחסי אנוש

-

מה לעשות שיש לי אפס ביחסי אנוש.
טוב אולי אפס זה מוגזם, נגיד 3 מתוך 10, אבל כמה זה מספיק בשביל לדעת איך לנהל קשרים עם אנשים? קשרים רומנטים, חברותיים, וכו.....
אני מנסה, בחיי שכן, אבל משום מה תמיד יוצא שאין לי סבלנות אליהם, אין לי את מה שדרוש בשביל להיות חבר אמיתי של אנשים. אני בורח כשמנסים להכיר אותי לעומק, ואם מישהו בטעות מגיע רחוק מדי אז אני בכלל נעלם, ועם אלו שבחיי אני לא מתאמץ יותר מדי. אני צריך להזכיר לעצמי אשכרה בתזכורות בטלפון להתקשר, לשלוח הודעה, להביע עניין.. וזה לא שאני לא אוהב אותם, אני כן, פשוט שאני יותר מדי חי בתוך הראש שלי, וזה גורם לי לפספס כל כך הרבה עם אנשים.. אני פשוט לא יודע איך לעשות את זה.. איך כן לספוג את השטויות של כל אדם ולהישאר עדיין חברים, איך להשקיע זמן, איך לא לפחד לתת לאנשים חדשים להכנס אל תוך חיי..

לא יודע איך אחרים עושים את זה כל כך טוב, כמה חברים טובים כבר יש לכם, לכל אחד, חמישה? עשרה? עשרים? מאה? איך עושים שכל זה יעבוד? איך אתם מצליחים להיות פתוחים רגשית עם כל כך הרבה בני-אדם, לסבול את השטויות שלהם, לא להיפגע, להשקיע זמן וכוח...
3 מ10 ביחסי אנוש זה טוב כנראה בשביל שלפחות בנאדם אחד יזכור שאתה חי ויאהב אותך, אני חושב שהשנה אציב לי מטרה לעלות ל4 או 5, לצרף למעגל חבריי לפחות עוד אדם או שתיים, לא לפחד, לתת מעצמי בלי לצפות לתמורה, ופאקינג ללמוד להיות חבר ובנאדם, כי כרגע אני לא מרגיש כזה, והסופי שבוע תמיד מזכירים לי את זה.

צאדיק צ עקוב אחר צאדיק
שמור פוסט
לשיר זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Madam C.F
Madam C.F
"אני צריך להזכיר לעצמי אשכרה בתזכורות בטלפון להתקשר, לשלוח הודעה, להביע עניין.."
הזדהות מוגזמת.

בהצלחה עם המטרות❤
הגב
דווח
1 אהבתי
סיגל מור
סיגל מור
כל קשר מכל סוג זה השקעה והקרבה אבל גם רווח. זה שאתה מנסה למרות שזה לא בא טבעי ושם תזכורות וכולי זה כבר צעדים שאתה עושה למען מטרה שאתה מרגיש שנחוצה לך.
תן לעצמך קרדיט ,מגיע לך :)
הגב
דווח
2 אהבתי
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
לנשום
לנשום
מאת: פשוט מתוסבכת
לשים החיים בתוך תיקיות
לשים החיים בתוך תיקיות
מאת: השומעת החרישית
לב כרית דמעות
לב כרית דמעות
מאת: אנונימית יפה