כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1 3

לראות את עצמי על המסך

-

קשה לי לראות את עצמי על המסך.
זה תמיד היה קשה, מאז ומעולם.
זה אולי השתפר מעט עם השנים, אבל תמיד היה בזה משהו מאוד משונה.
כשאני משחקת את הדמויות שלי באותו הרגע או יושבת ומתראיינת, זה מרגיש טבעי. אני שם, אני חיה את הרגע, אני נותנת את מה שיש לי.
אבל אז, כשאני יושבת על הספה בבית וצופה בעצמי על המסך - זה כל כך מוזר. אני לפעמים אפילו מכבה את הטלוויזיה באמצע.
ותמיד גם מתחילות הביקורות העצמיות - "אמרת את המשפט הזה ככה ולא ככה", "יכולתי לעשות את הסצנה הזאת יותר טוב", "יכולת לענות אחרת כשהמראיין שאל אותך את השאלה ההיא".
זה אף פעם לא מסתיים. זה כמו לופ כזה של ביקורת כלפי עצמי.
לפעמים הייתי רוצה רק לשחק, נטו, בלי שאף אחד יראה. לתת לדמויות שלי חיים על במה שאין לה צופים. העלילה תתחיל, הדמויות יפעלו, הרגשות יעלו והכל יהיה אמיתי כמו שהוא באמת, רק בלי מצלמות.
לא יהיה אפשר לצפות בנו אחר כך, בדיוק כמו שאי אפשר לצפות בנו, כאנשים, בחיי היום-יום שלנו. אנחנו מנהלים דיאלוגים עם אנשים, צוחקים, בוכים, אוהבים. אף אחד לא מצלם את סיפור חיינו כשהוא קורה במציאות, ואין בזה באמת צורך. הזיכרונות נחקקים בתוך הראש ואנחנו יודעים שהם קיימים דרך הלב והרגשות שלנו.
אולי גם עלילות דמיוניות שמקבלות חיים על ידי שחקנים יכולות להיות כאלה לפעמים?
אולפן צילומים ללא צלמים, אולם תיאטרון ללא קהל.
ורק הדמויות מפיחות חיים בחלל הריק.
מתנהלות בשקט-בשקט וטוות את סיפור חייהן בין זיכרון לזיכרון, בלי שאף אחד יצפה.
הזיכרונות ירקמו להם בין עלילות חייהן.
ורק הן יזכרו הכל. רק הן ידעו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Stage Fairy עקוב אחר Stage
שמור פוסט
לשיר זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mr. Nobody
Mr. Nobody
מזדהה בצורה מטורפת. בגלל זה אני משתדל להימנע מלראות קטעים מצולמים שלי.

אבל בסופו של דבר
אומנות שהיא טובה בפני עצמה היא דבר מדהים
אבל כשאומנות פוגשת הזדהות של קהל, זה כבר קסם

מאחל לך לחיות ברגע, בכל רגע, בלי קשר ליש קהל או אין קהל (:
הגב
דווח
1 אהבתי
Stage Fairy
Stage Fairy
אתה צודק לגמרי.
החיבור עם הקהל הוא מדהים, ובכל זאת לפעמים גם האמנות בפני עצמה, ללא קהל, היא קסומה רק מעצם היותה קיימת.
ותודה רבה. מאחלת לך את אותו הדבר :)
הגב
דווח
1 אהבתי
מישהי .
מישהי .
בתור אחת שקשה לה עם מראה. אז מסך. לא קל לחיות בעולם כזה שכל הזמן מצפים ממך לשלמות מבלי לחשוב רגע מה קורה בבפנים באמת. שמחה בשבילך שיש לך תערוץ האנונימי הזה. :)
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש במגירה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan