כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2 1

פחד

ככה זה מרגיש?

אני מפחדת לדבר או לשתף מה אני מרגישה,
מפחדת לשתף מישהו בכל החולי הזה שעובר לי בראש.
אז אני שותקת,
נאלמת,
ונעלמת…
רוצה להיות לבד, שלא ירגישו.
שלא יראו.
שלא ישימו לב שאני עוד שניה נופלת,
עניין של שניות עד שאני אמצא את עצמי מרוסקת.
וזה לא אכפת לי,
מזמן כבר לא אכפת לי מעצמי.

אבל כולם כל כך מפחדים מסביבי,
אם זה רוקח שלא מכיר אותי בכלל ומבקש ממני לבוא איתו, אני הולכת איתו, וקפוא שם.
והוא אומר דברים שלא חדשים לי,
שהקוקטיל שלי מסוכן, ואיך הגוף שלי מצליח לעמוד בזה.
ותכלס,
אולי אני נס רפואי,
כי אני קיצונית.
והמינון שלי פסיכי,
ומסוכן.
מוריד דופק, והוא עצום
ואני רק מצטמצמת מיום ליום
והסיכוי שהדופק ירד עד כדי הפסקה באמצע הלילה
עצום.
אבל זה לא מפחיד אותי.
המוות לא מפחיד אותי.

משהו במוות הזה,
קוסם לי.
מוות יפיפייה.
וזה פסיכוטי אולי לחשוב ככה.
אבל אני צעירה,
הכל מתוח ויפה עדיין.
המוח חד.
הגוף ריק מאוכל,
העצמות בולטות,
משהו טהור, נקי, שקט.
אפילו מלאכי קצת.
זה יפה בעייני.

למרות שהבטחתי למישהו שאהב אותי פעם,
הבטחתי לו, ואני בן אדם עם מילה.
הבטחתי שאני לא אעשה דברים שיהרגו אותי,
אבל מאז הוא לא בחיים שלי.
ואני לא חייבת לו כלום.
לא צריכה להיות נאמנה להבטחה לבן אדם שלא פה.
וכל לילה אני מפרה את ההבטחה הזאת,
לפעמיים משחקת עם זה עוד קצת
מעלה מינון, לוקחת כפול, לאחרונה גם משלשת,
לא אכפת לי.

"את פסיעה מבית חולים."
המנהלת שלי לוקחת אותי לשיחה,
גם לא חדש.
גם זה לא מפחיד אותי.
כי אין לי כוונה ללכת להתאשפז,
ואין לי כוונה לעלות במשקל.
וכל הסביבה שלי בהיסטריה,
כמה חדה הירידה הזאת הפעם,
כמה חוסר שליטה בתוך שליטה פסיכית.
ואני מנסה לשים גבול,
אני שניה מליפול ולא לקום.
זה לא מפחיד אותי.
אני ממשיכה לראות את המשקל צונח.
ובהתחלה נבהלתי,
והבטחתי לעצמי שכשאגיע לגבול התחתון
זה שמצריך אשפוז אז אני אלך לשיחה.
אלך לדוקטור שלי, לפסיכיאטר שלי.
אבל כבר חציתי את הגבול.
ופה אני מפחדת.
מתחילה לפחות.

אני לא רוצה להתקשר אליו,
אני לא רוצה לשבת מולו.
להסתכל עליו בעיניים הכחולות בהירות שלו,
כל כך בהירות שלא רואים אישונים.
מבט מטיל אימה
ואני לא מסוגלת למכור לו סיפורים.
זה לא עובד איתו,
אני מפחדת לשקר
מה לשקר?
אני מפחדת לנסות לעודד את עצמי
שיהיה בסדר.
כי הוא לא יאמין.
והוא יגיד דברים נוראיים,
ומפחידים.

והוא יודע מי אני,
מגיל 17 אנחנו עושים מסע משותף.
והוא יודע מתי אני משקרת.
והוא יודע מתי אני נשברת.
לא משנה כמה אייפה את המציאות,
הוא יגיד דברים קשים ופוגעים
אלה שאני בדיוק צריכה לשמוע
שאני מפחדת לשמוע
ואני אדע שהוא צודק.
מבלי להתקשר בכלל אפילו
מבלי לדעת מה הוא יגיד
אני יודעת כבר מראש שהוא יהיה צודק.
וזה מפחיד.
האיש הכי חכם שאני מכירה.
האיש היחידי שיכול להטיל אימה עליי.
לא מסוגלת להתקשר אליו.
אז ככה זה מרגיש?
פחד?

חתיכת סתומה ופחדנית.
את בכלל לא מספיק
לא מספיק רזה,
בטח שלא יפה,
וכל כך רחוקה מלהיות טהורה
עלק מוות מלאכי
פוסטמה שמנה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Loren .. עקוב אחר Loren
שמור פוסט
לשיר זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
imagine me
imagine me
שברת אותי
הגב
דווח
1 אהבתי
Loren ..
Loren ..
❤️
הגב
דווח
סיגל מור
סיגל מור
"כמה חוסר שליטה בתוך שליטה פסיכית."
גם במחשבות,גם בהתנהלות וגם בכתיבה.
תייצרי חיים המקום לצייר מוות מלאכי, מי יודע מה יש אחרי, לא צריך לגלות.
תאחזי בטוב שאת מוצאת ,גם ההכי קטן ביום יום לעכשיו.
עם איך שאת מתמודדת , ועם מה שאת מתמודדת , את בחורה סופר חזקה , גם כשאת רואה את וגם כשלא.
הלוואי ותמצאי אושר ♥️♥️
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש במגירה
Loren ..
מראה
מראה
מאת: Loren ..
מוות
מוות
מאת: Loren ..
עייפה
עייפה
מאת: Loren ..
בלילה
בלילה
מאת: Loren ..
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
פוסטים אחרונים
אבא ואני
אבא ואני
מאת: צאדיק צ
דדליין
דדליין
מאת: little mrs.sunshine :)
בטחון עצמי בשקל
בטחון עצמי בשקל
מאת: לא 100% קרח
מלמדים אותנו
מלמדים אותנו
מאת: משוררת אנונימית
המדורגים ביותר
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף