ואולי אני מפסיד
בעולם הרגשות המחורבן הזה
לפעמים בא לי להתרגש, לרצות, להתאהב. ממש כמו פעם. אבל תמיד כשזה מגיע אני לוקח אלף צעדים אחורה. ובורח משם.
אני הופך לשונה. לגבר מוזר. משכנע את עצמי שזה לא מגיע לאף אחת. אחד כמוני, כזה מתוסבך ומצולק. כזה שמלא באדישות, שלא סומך, כזה שהאמון שלו הלך.
שכבר שרטו לו את הנשמה.
אני תמיד בוחר את הלבד על פני הביחד. משהו בי אומר שאולי ככה אני לא אפגע. שככה אני אהיה מאושר. מיליון בחורות ומיטה אחת ריקה, אולי זה מה שאני צריך עכשיו.
משהו שמתחלף. חד פעמי.
ההפך הגמור מאהבה,
כי להתחייב,
זה משהו גדול מדי.
זה תמיד מסתיים בכאב רב.
ואולי אני מפסיד,
בעולם הרגשות המחורבן הזה,
שאני לא נותן לעצמי סיכוי בכלל.
אבל איך אפשר להתחיל,
להאמין שבסוף זה ישתנה,
כשאני כל כך פוחד,
לתת שוב את הלב בחזרה .
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
