כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 1

אדישה

היום נשברתי

לא זוכרת תקופה כל כך מסריחה בחיים שלי.
שוב הדבר היחידי שמעסיק אותי זאת הפרעת האכילה.
כל העולם שלי סובב סביב זה,
וזה שהכל מסביבי מתפרק?
ואני נשארת אדישה?
זאת פאקינג קרקע פורייה להפרעת האכילה, מה זה פורייה? מושלמת.
כל העולם מתפרק מולי ואני אדישה.
כלום לא מזיז לי,
כלום
ההורים מתכסחים בינהם,
מה חדש?
לא מעניין.
אדישה.
שיריבו עד מחר, נמאס לי מהם.
אמא עוזבת את הבית.
העוגן שלי עוזב אותי,
אני לבד.
אני ואנה.
לא בוכה.
מה זה לבכות?
איך אפשר בכלל לבכות כשאת בולעת קלונקס זאנקס פנרגן ואמביאן? ופותחת בוקר בציפרלקס?
מרגישים משהו בכלל?
לא מרגישה כלום.
לא עצוב לי כלום.
והכל חרא וגועל ודוחה.
קראתי לאבא שלי שובניסט, הומופוב, חשוך, פרמיטיבי, זנאי, הסיבה לכך שאני לא מצליחה להיות בקשר.
כי גדלתי עם אפס כמוהו.
שהוא טיפש כמו כיבשה עיוורת,
שאני לא אוהבת אותו ושאף פעם לא אהבתי,
שהוא חיי בחושך ושזה מגעיל אותי.
שאני אעשה הכל שאחי לא יהיה ככה.
הזיז לי?
לא.
הוא מאז נהיה מאמא תרזה,
כביסות, בישולים, ניקיונות.
כל החושך הלך פתאום.
אכפת לי?
לא.
נותן לו נקודות זכות?
גם לא.
מישהו מהעבודה, מבוגר, מנהל,
שוב התקשר אליי כשהייתי בחופשה וניהל איתי שיחה מטרידה על כמה שהוא מתגעגע אליי וכמה אני חסרה לו.
הזיז לי?
לא.
אדישה.
גם כשהוא ביקש ממני להכנס אליו למשרד ולסגור את הדלת, הרים אותי קצת וחיבק אותי.
זה היה מוזר ומטריד.
אבל האם זה הזיז לי?
לא.
אדישה.
צחקתי על זה עם חברה שלי לדלפק, כמה הוא קריפי.
בעבודה כולם ניסו להכנס לצלחת שלי
למידת המכנסיים הקטנטנה שלי,
להיקף הדקיק שלי
"איך את יורדת במשקל כשאת בבית? כולם עולים בסגר."
פאקינג לא אכפת לי מטומטמים.
הבית זה המקום המושלם להפרעה.
כשאמא לא פה אפילו יותר.
לא מזיז לי.
שולחים לי כתבות על בנות שמתו,
ראיתי בנות שמתו מול העיינים שלי במסדרון במחלקה באמצע השגחת צהריים!
אז זה לא הזיז לי.
היום?
בטוח לא.
סתם גורם לי לגלגל עיניים ולמלמל לעצמי שינוחו,
חבל על האנרגיות שלהם.
ככה בא לי.
אבל היום בכיתי.
אני כל הזמן פוגעת בדודה שלי שהיא אמא לתאומים
כל הזמן מעליבה אותה שהם לא חכמים במיוחד,
ואני עדינה.
כשאני כבר מסכימה לעזור כי אני האחיינית היחידה שלה, זאת שהיא הייתה מטפלת בה ובשגעונות שלה.
יוצאת מהאגואיזם הפתטי שלי.
גם אז אני מגעילה ודוחה.
כי אני צריכה לקום מוקדם והתרופות עוד בדם שלי,
ואני בסטלה ואני עצבנית.
וקשה לי ואני לא מסתדרת איתם כי הם פאקינג בעיה.
אני גורמת לה לצאת מהיום הזה בדמעות
כשאני אומרת שעברתי שואה
והיא שואלת בחצי צחוק חצי עלבון אם אני משווה את הילדים שלה לנאצים
אז אני עונה שלהיטלר עצמו.
כן ללא ספק בת דודה מקסימה.
כלבה דוחה.
אני ממשיכה להגיד שעברתי טראומה שאף פעם לא רציתי ילדים והילדים שלה הם החותמת לזה.
אני פוגעת בה ושוברת אותה עוד קצת.
היא כבר לא מבקשת ממני עזרה ולא משתפת אותי,
בהזדמנות אחרת היא תגיד לי שהיא נפגעה,
כשנפגש אצל סבתא שלי, אמא שלה.
אה אני גם נכדה חרא.
הסבתא הזאת גידלה אותי,
הסבתא הזאת עברה 3 אירועי מוח מתחילת הקורונה.
הסבתא הזאת נתנה לי קורת גג כשנזרקתי מהבית.
הסבתא הזאת יושבת עכשיו בכיסא גלגלים בקושי בן אדם.
הסבתא הזאת שהייתה באה כל יום אחרי עבודה בניקיון אליי לארוחת ארבע, כי אסור להשאיר את לורן לאכול לבד.
את הסבתא הזאת לא ביקרתי כמעט אף פעם מאז שהיא סיעודית.
אני אדישה להכל.
אני דפוקה.
כפוית טובה.
רעה.
אבל היום בכיתי,
הלב שלי שבור,
ירדתי במשקל המון וזה לא משמח אותי.
בכיתי כמו מטורפת,
דודה שלי שהיא כמו אחותי,
עברה יום מזעזע עם הילדים,
היא לא סיפרה לי.
ברור שלא.
אני תמיד יורדת על רמת האינטליגנציה שלהם,
וההתפתחות האיטית שלהם בגיל שנתיים.
אני גם לא הייתי משתפת את עצמי.
אמא שלי התקשרה וביקשה שלא אספר.
התפרקתי מבכי כמו שלא בכיתי כמה שנים טובות,
זה לא וודאי אבל זה עדיין הוציא אותי מהאדישות הפסיכית שלי.
התינוק האהוב שלי, המועדף שלי, התינוק הכי יפה בעולם, הנסיך הקטן, הדבר היפה הזה.
דווקא אצלו יכול להיות שמשהו לא בסדר?
ואז אני נשברת.
בוכה עד עכשיו.
כואב לי באמת, אני לא אדישה לזה.
ואולי זה הכל מהכל.
ונמאס.
ואני אדישה אבל עדיין הכל חרא.
ואני שונאת את עצמי, כל כך שונאת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Loren .. עקוב אחר Loren
שמור פוסט
לשיר זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Kipod Kipod
Kipod Kipod
הגב
דווח
1 אהבתי
Loren ..
Loren ..
❤️
הגב
דווח
Madam C.F
Madam C.F
החיים זה דבר קשה ומסובך.
מקווה שתצליחי למצוא נקודת אור בכול החושך הזה שתעזור לך להיות חזקה.
חיבוק❤
הגב
דווח
2 אהבתי
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש במגירה
Loren ..
מוות
מוות
מאת: Loren ..
בלילה
בלילה
מאת: Loren ..
חלשה
חלשה
מאת: Loren ..
שליטה עצמית
שליטה עצמית
מאת: Loren ..
תסכול
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
תנו לרווקות לחיות
תנו לרווקות לחיות
מאת: Shira Mualem
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
מאת: שבורת כנף
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
פוסטים אחרונים
מה זה אומר?
מה זה אומר?
מאת: לוציפר ♤
אֵיךְ לְרַפֵּא גַּעְגּוּעַ
אֵיךְ לְרַפֵּא גַּעְגּוּעַ
מאת: Doreen Sagga
אהבה
אהבה
מאת: איש המגבעת
לזיכרו של זיו דאוס ז"ל
לזיכרו של זיו דאוס ז"ל
מאת: Kipod Kipod