כמעט התגברתי
אבל עוד לא שכחתי
אתה יודע? לאט לאט אני כבר לא חושבת עלייך,
כבר לא מתפללת שתבוא לאסוף אותי בזרועותייך,
מצאתי דרכים להעסיק את המוח אני יכולה אותך לשכוח עם הזמן, יש לי לזה כוח,
חבל שלא עשיתי זאת מזמן.
האמת שאני מרגישה שאני כבר רייקה, חלולה מבפנים.
בלעדייך לא מרגישה כלום כבר וזה מתסכל,
תראה אותי, מה נהיה מימני?! תסתכל!
רק איתך אני מרגישה משהו בכלל,
רק אתה מצית בי את האש,
רק אתה גורם לי להתרגש ולהתייאש,
והצלקת שיש לך לייד הצוואר זאת שאני ליטפתי ושאלתי ממה זה,
לא סיפרתה מה עלייך עבר, איך זה קרה ומה נסגר?
אבל ברור לי שמשהו עלייך עבר, אוליי אפילו הרבה בעבר,
קצת כמוני כמעט, למרות שלא תבין דבר.
שמישהו ישלח לי מלאך שיציל אותי,
הפנים שלו רודפות אותי, שורפות אותי.
כמה שבה לי לספר לך על כל המכתבים שמחכים לך בשקט,
במגירה אצלי יושבים ומעלים אבק עד שהלב שלי נחנק.
הבטחתי לעצמי שבחיים לא תקבל אותם כל עוד לא תיהיה ראוי לקרוא אותם,
בינתיים נשאר לי רק בתוך תוכי לצרוח אותם,
אוליי יום אחד אשרוף אותם?
ואם הייתה נתקל בהם בטעות בטח הייתה צוחק צחוק מתגלגל ואפילו מזלזל או שהייתה שותק ומתרחק,
לא הייתה מחבק ובטח שלא מנשק,
כי בתוך תוכך אתה פחדן שמשתתק .
לא הולכת להלחם יותר בשדים שלך,
יש לי מספיק משלי וזה מספיק בשבילי.
אז תלמד אותי איך לא לאהוב אותך,
איך לא להזכר בך שאני כבר כאן בלי אויר?
רק תסביר,
תגיד לי איך התאהב עכשיו במישהו אחר?
תגיד אם יש סיכוי שזה יעבור, אל תשקר אני בסוף אשבר .
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
