כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

אדם רגיל

.

פתחתי את המייל הבוקר ועברתי על כל המיילים שהצלחתי לעבור עליהם בפרק הזמן שהיה לי.
היה מייל אחד שמשך את תשומת לבי, ארוך ומתרגש, מנערה שעניתי לה לפני כמה ימים על מייל קודם והיא כתבה שהיא לא מאמינה שעניתי לה בחזרה ושהיא ממש בוכה עכשיו כי היא מדברת איתי.
עם כמה שיש בזה משהו מחמיא, בו זמנית יש בזה תמיד גם משהו מוזר, כשאנשים בוכים מהתרגשות כי אני עונה להם. אני? אני הבן אדם הכי רגיל בעולם. למה שמישהו יבכה מהתרגשות כי עניתי לו? אני מנהלת שיחות עם אנשים כל הזמן, וכחלק מזה אני גם עונה. "לענות" זו פעולה כל כך רגילה ויום-יומית, אז למה שוב ושוב הפעולה הזאת נתפסת כמשהו שצריך להתרגש ממנו?
כן, אני יודעת איך זה להיות מהצד השני, ואם השחקנית שהערצתי בתור ילדה הייתה עונה לי - בטח לא הייתי ישנה שבועיים מרוב התרגשות וממסגרת את התשובה שלה.
אבל כשחושבים על זה מהצד הזה, הצד שלי כיום, זה מוזר.
אני באמת בן אדם רגיל, שקם בבוקר, מצחצח שיניים, מתקלח ואוכלת ארוחת בוקר.
אני עושה קניות בסופר, אני מנקה את הבית, אני עושה כלים, אני מזמינה טכנאי מזגנים.
בדיוק כמו כולם.
אדם רגיל לחלוטין.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M W עקוב אחר M
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה