


10 מעלות בחוץ
Xx
לילה.
10 מעלות בחוץ.
יצאתי,
להקפיא את המחשבות הארורות.
יצאתי לקפוא למוות.
לבשתי טיץ דק.
וקפוצ׳ון דק.
הקור לא משפיע עלי.
הרחובות ריקים.
רק אני ואתה.
אני בחוץ, ואתה במחשבות,
לא מניח לי לחיות.
תצא לי מהראש לפחות ל5 דקות.
שומעת שירים, בכוונה את הכי עצובים.
נו, חייבת לסבול עוד קצת.
אני הרי מזוכיסטית גאה..
הרוח נושפת עלי.. השיער עף לו, נהנה לו..
ואני לרגע עוצמת עיניים..
מנסה לחשוב על הכל חוץ ממך..
זה לא מצליח.. אני הולכת בכוונה לאזור יותר מקפיא..
הלכתי לים..
קור אימים, אולי לאנשים אחרים..
הקור לא משפיע עלי.
אני מתחילה לאבד תחושה באצבעות..
אומרת לעצמי, יופי סוף סוף יכאב לך..
אבל לא.. אני נהנת מזה..
זה מצחיק אותי..
במקום לכאוב אני צוחקת.
על עצמי, ועל האצבעות המסכנות שלי.
אבל זה צחוק לא מצחיק.
יש צחוק כזה, צחוק לא אמיתי.. אולי אתם מכירים?
הגוף פאקינג בוער, הקור לא עובד עלי.
אני אש בדמות בן אדם.
יצאתי וכדי לשכוח אותך,
חזרתי ואני רק רוצה אותך יותר.
נו לפחות שרפתי עוד קצת קלוריות,
בהליכה המיותרת הזאת.
יופי צעדתי 30 דקות.
30 דקות של מצעד רחמים עלוב.
ומה יצא לי בסוף?
תנחשו...
נכוןןן!
רעיון לפוסט עלוב.
ממש עלוב כמוני.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

להגיד על עצמך פוסט עלוב זה לירות בעצמך ולפגוע בעצמך זה יותר מהחבר שעזב אותך.
