סוד אפל.
.
גיליתי סוד.
עלי.
סוד אפל.
כזה שבטוח שלא הייתי בוחרת בקיומו בי.
אילו היתה לי בחירה.
אני נמשכת לגברים.
כן.
אוהבת גברים.
אה,
כן,
עוד חלק קטן מסודי האפל,
אני נמשכת לגברים רעים.
קשים.
קשוחים.
בעייתים.
שחקנים.
שקרנים.
לא.
לא גברים סוטים.
דווקא לאלו אני לא נמשכת.
את אלו,
המוח שלי מקטלג כרוע מוחלט.
מהם אני מתרחקת.
מתנזרת.
אבל האחרים,
שאני כן רוצה,
הם דווקא אלו שאין לי סיכוי.
אין לי סיכוי להיות שמחה איתם.
ובהם.
שהדרך שלי אל ליבם עוברת באסונות חורבן איומים לשפיות שלי.
הם אלה שלא מפסיקים לשחק משחק רע.
קשה ונוראי במי שהם רוצים בה.
כמו רכבת הורים.
יום כן.
יום לא.
לילה שחור.
לילה לבן.
זה קטע כזה מוזר.
שאני תמיד מאמינה בצורה ילדותית וחסרת היגיון,
שאני אתקן אותם.
אני אצליח.
אצליח לשנות את הרוע.
ולהפוך אותו לטוב צרוף.
טוב כמוני.
הטוב שלי ישפיע על הרע,
ממש כמו-
מעט מן האור
הדוחה הרבה מאוד מן החושך.
גחמתי הילדותית ממלאה את ליבי בתקווה.
שהחלק הרע ישתנה,
והוא,
הגבר התורן,
יהפוך עור חברבורותיו,
לאביר טוב לב ששינה את חוקי המאצ'ו שלו לטובת נסיכה יפה, שברירית, רגישה ונדיבה.
אז זהו.
שלא.
כן, הם משתנים בדרך אלי.
האור שלי מניס את החושך בהם ולרגעים-
מאיר בשריטה שלהם ניצוצות אנושיות.
אבל אני-
אני נגמרת.
נהרסת.
נשחקת.
בדרך לתיקון שלהם,
אני נמחקת.
כל אנרגיית החיים שלי,
מושקעת בדבר אחד ויחיד,
תיקון!
תיקון להולכים ברע והשבתם לטוב.
ומה איתי?
אה, ועוד דבר אחד,
גברים טובים,
נחמדים,
אוהבים בלי תנאים,
בוגרים ובעלי מוכנות נפשית לזוגיות בריאה,
לא נכנסים לי ברדאר הרצון.
הם פשוט..
סתם נחמדים.
חביבים כאלה.
אבל נורא אנמיים.
לא מושכים.
אח, משיכה מהגהינום.
איך, למען ה', יוצאים מזה?
איך מתקנים אותי?
איך מתבגרים?
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
؛(
