כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1 2

פתוח למסחר

שמת לב שיש לך קצת נמשים בכתפיים?" היא שאלה. "כמעט כמו ששמתי לב שיש לי זין". עניתי באדישות.

"שמת לב שיש לך קצת נמשים בכתפיים?"
היא שאלה.

"כמעט כמו ששמתי לב שיש לי זין". עניתי באדישות.

ישבתי על הקצה של המיטה, חושב.
היא העבירה את האצבעות שלה על הגב שלי.
נרתעתי.

"מה את עושה?"

"כלום, תרגע כבר". היא התגוננה.
והמשיכה להעביר את האצבעות.

קמתי מהר מהמיטה וניגשתי למזוג לי וויסקי.

"למה אתה לא מציע לי גם?"

"תקחי לעצמך".

"נו תביא. גם ככה הילדים שלי לא יצטרכו אותי כשאני אחזור הביתה. הם בטח יחרפו והבייביסיטר תירדם".

יצאתי מהחדר ומזגתי לשנינו וויסקי.
הגשתי לה את הכוס,
"קחי".

"תודה". היא ענתה.

"ביקשתי ממך להפסיק לדבר על הילדים".

"בסדר אתה לא רגוע. תרגיע".

היא לקחה נשימה והפסיקה לדבר כמו שייחלתי.

"אגב מחר אני פוגשת שוב מישהו שאני יוצאת איתו כבר תקופה".

ניגשתי לשלט של המזגן ושמתי על אוורור,
שינדף את כל הריח של המוסר מהסקס החולני שהחדר הזה עבר.

"נשמע מבטיח, אם את פה". הנחתי את השלט בחזרה ולקחתי שלוק מהכוס שלי.

"אתה יודע שזה לא קשור".

"סבבה. תפסיקי".

עירבבתי את הכוס.

"אתה לא רגוע. להפסיק מה?"

סתמתי. אין לי כוח למלחמות עם אנשים שחושבים שהם חשובים.

"מפריע לי עם הדתי. הוא לא מפסיק לחייך. שמח בלי סיבה. כל פעם מחדש, זה מטריף".

נשמתי עמוק.
"מה תעשי בנוגע לסקס?"

"הוא שומר נגיעה".

"בהצלחה שיהיה לך". אמרתי באדישות ושתיתי את כל הכוס בשלוק.

היא קימטה את הפרצוף.

"מה יהיה עם השתייה ילד?"

הפיוז מתחיל להישרף.

"אל תקראי לי ילד, אחרת אני אקרא לך זקנה.
את בגיל הבלות, לא אני".

היא גיחחה.

"אבל אתה ילד, תראה איך אתה מתגונן".

שמתי את הגינס והחגורה.

"זה שאת זקנה לא הופך אותי אוטומטית לילד".

היא שתקה. "מה יש?"

הסתובבתי אליה.

"אנחנו עושים את זה שנים. למה את אף פעם לא מבינה שאני לא מעוניין להיות חבר נפש שלך?"

היא בהתה בי. לרגע נכנסת לשריון, ומתחרטת.

"תגיד לי, שניזכר בפעם ההיא שהייתי צריכה לקרצף אותך מהריצפה כמו שפכטל?"

"בסדר, וקיבלת זין בתמורה. זה לא אומר שאני צריך אותך או את הסיפורים שלך."

היא עשתה את הצליל המוזר המתוסכל הזה שנשמע כמו פיל.

"שנינו יודעים שעכשיו נריב, ואז אתה תגרש אותי,
ואחר כך אתה תתקשר אלי כשאני באמצע שיעורי בית עם הילדה ותתחנן שאני אבוא כי אתה שיכור מת וחייב איזה ג'ורה לגמור בה".

היא עצרה.
"למה? אתה יודע שאין לי מישהו אחר לסשנים ושאני לא יכולה לחפש עם הילדים בבית, אל תעשה את זה".

"מה אכפת לי מהילדים שלך תגידי לי?
ואני לא זקוק לג'ורות. תשחררי אותי מעצמך."

"מה?"

"יש בינינו יחסי אמון, ויחסי כבוד בסיסיים כדי שהדבר הזה יקרה. אבל אני לא מעוניין בחברות שלך, או באמהות שלך, אחת הייתה ומיציתי אותה מהר, יאללה".

"באיזה קטע אתה עכשיו מזיין לי בשכל אה?"

"בקטע שאני לא מעוניין יותר בכל העסקה הזאת. יש חוזה, אני מודיע לך רשמית שמבחינתי הוא הסתיים. בכבוד. בענווה. בהבנה. אני לא מעוניין להמשיך את זה כבר".

"מה דפק אותך מספיק כדי שתאבד את האמפתיה שלך?"

"את עוברת את הגבול.
אני מודיע לך באופן בוגר שאני לא מעוניין במערכת יחסים הזאת יותר".

"כן. אתה אגואיסט".

"יופי, ואת אמא גרועה".

"כי אתה גבר חתיך וצעיר שאין לו ילדים ומחויבויות בחיים, ולך יהיה קל. אני אישה דתייה בת 40 עם ילדים שמחביאה את הסטיות שלה".

"תפסיקי להתבכיין ותתמודדי כבר. יאללה. כולנו עוברים חרא בחיים ורק את מתבכיינת על זה".

"אני לא מתבכיינת, אני מרחמת עלייך זה הכל".

"טוב יאללה תעופי לי מהדירה."

"כל פעם שהתקשרת שיכור מעוך מהתחת ופגוע רגשית ידעת את זה".

"יפה שפה שאת משחקת אותה אמא.
לילדים שלך אין זמן,
אבל לבחור הסדיסט יש לך. יאללה תעופי, אף אחד לא אוהב אמהות גרועות".

"אחלה. עד הפעם הבאה שתתקשר כשהזין שלך יהיה יבש".

יצאתי מהחדר. אמרתי לה מהמטבח "תתלבשי ותעופי".

"אני עפה. אל תדאג".

היא לקחה את הדברים שלה ויצאה מהדלת בטריקה.

אחרי 20 שניות שמעתי דפיקה. מה היא שכחה?

פתחתי את הדלת והיא הסתכלה עלי עם דמעות.

הסתכלתי עליה בפעם האחרונה וסגרתי את הדלת בפנים שלה. לא בטריקה. בעדינות.
הנחתי את הראש שלי על הדלת איך שסגרתי אותה.
ניסיתי לשלוט בכעס.
היא דפקה עם הידיים על הדלת.
הרגשתי את ההדף על המצח.
הכעס הזה.
הדבר היחיד שאני לא מצליח לשלוט עליו.
הכעס הזה שעוטף אותי.
הכעס הזה שחייב לצאת מתוכי, איכשהו.

אז מתיישב על הספה,
ומוציא את הזין מהמכנס ומביא ביד על פורנו קשוח.
הכי קשוח שיש.
הכי רע שיש.
הכי אפל.
הכי חולני.
עד שאני גומר על עצמי.

זונה ממין זכר.
פתוח למסחר, כמו כוס של זונה.
וסגור, כמו סתימת ביוב.
זבל שעובר ממקום למקום בלי מטרה.
אנונימית חמודה, צדקת.

עכשיו את מרוצה?

Johnny Walker עקוב אחר Johnny
שמור פוסט
לשיר זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
unknown user
unknown user
אני רוצה לתת לך חיבוק, בכוח. עד שתפסיק לשפוט את עצמך.
הגב
דווח
Johnny Walker
Johnny Walker
לא צריך חיבוקים מאף אחד מה עכשיו קפצת בקיר? גם לא שופט את עצמי. כל אחד נהיה לי פה מבין גדול באתר הזה.
הגב
דווח
1 אהבתי
unknown user
unknown user
לא לכעוס. אני לא מבינה דבר.. ואם הייתי מבינה משהו בכלל מהחיים האלה זה היה טוב.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש במגירה
כעס
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
כמו שאני
כמו שאני
מאת: Soul Writer
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi
תנו לרווקות לחיות
תנו לרווקות לחיות
מאת: Shira Mualem
מרגש
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
פוסטים אחרונים
אתה גורם לי
אתה גורם לי
מאת: אדומת שיער
קנאה
קנאה
מאת: Lisa Lee
פעם
פעם
מאת: Maya Vas
עוד יום בעבודה
עוד יום בעבודה
מאת: bIz biz
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan