כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

ובלילות קרים...

הלב עולה בלהבות אבל בחוץ החורף דופק בחלון.

זהו עוד אחד מהמכתבים שאני לא אשלח לך ורק אקווה שתראה ביום מן הימים.

ובלילות קרים אני מוצאת את עצמי יושבת במיטה וחושבת. על מה אני חושבת אתה שואל? על למה שמתוך כל מי שבא הלב שלי עדיין שייך לך. ולמה אני עדיין לא מצליחה לשכוח את כל מה שהיינו.. עבר כבר כמעט שנה ואני עדיין זוכרת כל חיבוק, כל נשיקה, כל מגע מלטף. זוכרת ה כ ל! אני באמת מנסה לשכוח, ואני פשוט לא מצליחה. באמת שאם אתה רוצה לדעת היו לי די הרבה אחריך ועדיין אף אחד לא הצליח למלא את החלל שאתה השארת. דרך אגב אני שמעתי שאתה מאושר איתה ושטוב לכם ביחד. עם הזמן ראיתי שהתחלת להסתכל עליה כמו שפעם הסתכלת עלי, לא אשקר זה צבט בפנים. אבל אני שמחה, שמחה לראות שטוב לך. ואם כבר מדברים על לילות קרים, אז עולה לי גם בלילות האלה שאלה שכזו, האם אני עדיין בראש או בלב שלך? יש סיכוי שקיים שם עוד מקום בשבילי? הרי מתי שנפרדנו אמרת שלא תשכח אותי לעולם.. מעניין אם עמוק בפנים אתה מקיים את ההבטחה שלך, או שאפילו התת מודע עושה את זה בשבילך. בהחלט הלילות ניהיו קרים.. והם עוד יום קרים שאתה לבד. פעם גם הלילות שהיה 2 מעלות בחוץ לא הורגשו אצלנו בחדר. החדר היה לוהט ובוער בתשוקה שלנו.
ועכשיו כשאין אותנו כבר? היא שוכבת בין זרועותייך שלא יהיה לה קר? לפחות שאחת מאיתנו לא תחטוף שפעת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

A broken diamond . עקוב אחר A broken diamond
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Keep Smiling .
Keep Smiling .
מכירה תהרגשה...מזדהה איתך לגמרי
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה