מחסומים
ששמתי מזמן כבר החלידו
לכל מקום אליו הלכתי התמגנתי במחסומים,
אף פעם לא נחשפתי בפני רבים,
חולשות לא הראיתי גם לחברים הטובים.
מעטים מאוד האנשים שראו אותי בוכה
ולרב אני בולעת את הדמעות פנימה.
פשוט התרגלתי לחיות כך,
להיות מוגנת מכול הרוע שיש בחוץ.
ולפעמים גם להגן על עצמי מטוב,
אף פעם לא האמנתי שדברים טובים
יכולים להישאר. זה תמיד יחסי בחיים,
כמו שאומרים "צרות באות בצרורות".
המחסומים ששמתי מזמן כבר החלידו,
לאט לאט מתפרקים, הפסקתי לאחוז בהם.
אני עומדת מול הראי, מסתכלת היטב
על תווי הפנים, על הגומות, על הקמטים ליד
העיניים, מחייכת עם שיניים, נושכת שפתיים
פתאום אני קולטת אני מאוד שונה ללא המחסומים.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
עשוי לעניין אותך
שלח תגובה
האביר שבלב
•
•
מרגשת כמו תמיד!
הגב
דווח
1 אהבתי
A &A
•
תודה אני שמחה לדעת :))
הגב
דווח
