זוהרת
.
יש מצב שאני אוהבת את עצמי יותר דרך המשיכה שלך אליי.
אולי זה כל הסיפור בינינו?
לנסות לקבל את עצמי דרך היחס שלך.
פתאום אני אוהבת את מי שאני רואה במראה בזכותך.
אני דווקא בסדר
השיער השחור שלי סבבה לגמרי.
אף פעם לא הייתה לי באמת בעייה איתו.
ואחלה שפתיים.
מה הבעייה שלי בעצם?
הפנים שלי יפות יותר פתאום.
אתה מופיע בחיים שלי ונותן לי אישור.
לכל מי שאני.
לכל מה שאני עדיין לא.
הרי..
אני גרועה בלתת אישור לעצמי.
זה אף פעם לא עד הסוף,
מחפשת השלמות הכנסה מבחוץ.
והנה אתה והמחמאות שלך הגעתם.
גם אם רק לתקופה קצרה.
גם אם אחרי התקופה הזו אני אהפוך למובנת מאליו אצלך.
זה לא משנה לי.
זה לא אישי.
כולם הופכים מתישהו למובן מאליו באיזשהו שלב.
אבל כרגע?
אני פאקינג שווה.
זוהרת.
בזכותך.
ובדרך כלל אני די שונאת מחמאות.
מתרחקת מהן כמו מאש.
לא מאמינה להן.
נזהרת.
בטח רוצים להשיג ממני משהו.
בטח גם אתה רוצה להשיג ממני משהו.
לא סתם אתה מחמיא ואומר שאתה רוצה דווקא אותי.
שאני מקסימה.
ומיוחדת.
ועוד כמה מילים שקולעות בדיוק למטרה.
ועדיין מעלות בי ספק.
חנפן, לקקן או מתכוון באמת?
ולמרות שאני לוקחת אותן בערבון מוגבל
יש להן נטייה להשתלט עליי,
מבלי שאני באמת רוצה.
מבלי שאני באמת מאמינה.
אז אני דוחה אותך,
ודוחה שוב.
ושוב.
עוד קצת ותתעייף ותלך לתמיד.
עוד לפני שהגעת בכלל.
הכל כל כך זמין בחוץ.
ומי אני חושבת את עצמי
לדחות אותך בלי גבול?
מגזימנית.
אם תלך זה לא נועד להיות.
וזה בסדר.
כי מה שצריך לקרות קורה עם או בלי
מחמאות מצידך או דחיות מצידי.
לא ככה?
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
