אני אהבתי
אני חושבת שהחלק הכי קשה בתהליך הזה,
הוא להשלים עם זה שזהו.
שנגמר.
שהלכת.
שאתה כבר לא כאן.
שאתה כבר לא תיהיה כאן.
איך ביבי אמר?
לא יהיה כלום כי אין כלום.
זו הידיעה שאתה לא כאן כשקשה לי.
וקשה לי.
מאוד.
שאין לי עם מי לדבר כשכואב.
ואולי יש מחשבה שמכאיבה לי אפילו יותר.
מגדילה את החור הזה שיש בבית החזה.
המחשבה המזדיינת הזו שיש סיכוי שאתה שם עם מישהי אחרת.
וגם אם אתה לא איתה פיזית במיטה,
זה שאתה חושב על מישהי אחרת.
שמישהי אחרת מצחיקה אותך.
אני אהבתי להצחיק אותך.
אני אהבתי הרבה דברים בך.
אני אהבתי.
תכלס,
הדבר שהכי קשה לי,
כנראה שיותר מהכל,
זה לדעת שגם אם היית פה עכשיו,
והיה לי אותך,
רק לרגע,
רק להגיד שאני מתגעגעת,
רק להגיד שאתה חסר,
רק לרגע..
זה באמת היה לרגע.
או לתקופת זמן מסוימת.
תחומה ומוגדרת,
לפרק זמן לא ידוע.
אך שידוע בו הסוף,
שיהיה סוף.
ושוב היית הולך.
ושוב הגמילה,
מההתחלה.
הלב שלי לא יעמוד בזה שוב.
הלב שלי לא יעמוד בך.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
