כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

חברות בתחפושת .

חברות, מה היא?

זה כואב לדעת שהרבה פעמים אנשים מראים לכמה זמן כמה הם אוהבים אותך ומחליטים להעלם כאילו לא הייתה.
הקלות הזאת שאנשים מוותרים עליך ברגע שאתה שונה כי אתה דכאוני או חרדתי.
אנשים נלחצים ונעלמים, אתה נלחם ואוהב נותן .
אבל מבכינתם .
לא היה להם זמן, הם היו עסוקים בעבודה ועוד תרוצים שלא שווים כלום.
אני מתחילה לחשוב שלהיות חבר זה היום זה כמות של אינטרסים
כולם אומרים לך אתה יכול לדבר איתי כל פעם שקשה לך .
אבל אם קשה לך הרבה? אם אתה בוכה הרבה?
ואתה בתקופה שאתה לא יכול להיות שמח זה סיבה לעזוב כאילו לא הייתה כאילו לא הייתה שם.
לא תמכת לא הייתה?
(הרבה פעמים אנשים משקרים לפחות בחוויה שלי. )
אדם שאוהב אותך.
לא נעלם שאתה ברע.
חבר שדואג לך לא מחליט בשניה שאתה גדול עליו.
אין זמן? תיצרו זמן די לחרטט.

האנושות הזאת מלאה אינטרסים.
אני תמיד הרגשתי ואמרו לי שאני חברה טובה .
אבל שאתה נותן מאה אחוז, ומקבל 20 אחוז .
זאת דעתי .
אני התרחקתי כנראה אני רגישה מידי ושונה מידי כדי שלמשהו יהיה אכפת?
דכאון זה מחלה מדבקת?
הרצון שלי שלמשהו יהיה אכפת מימני הוא הזוי?

אני לוקחת צעד אחורה, כי עייפתי מכל השקרים מעכשיו מי שאוהב אותי שיגיד לי ויראה לי .
אני לוקחת צעד אחורה.
הלב שלי בוכה מרוב תסכול .
אז אני אני אשאר אני ...
אבל מעכשיו דברים לא יבוא רק מימני .
אין סיבה מוצדקת להעלם...
על הכל ניתן לדבר ולפתור.
אמת זה הכל.
אני רוצה לשמוע את האמת, לא תרוצים
זה כלכך הזוי טמשומה?

אני ♥️♥️♥️♥️ עקוב אחר אני
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
אני ♥️♥️♥️♥️
כבר לא אישה.
כבר לא אישה.
מאת: אני ♥️♥️♥️♥️
עוד אגיע לירח
עוד אגיע לירח
מאת: אני ♥️♥️♥️♥️
המסכה
המסכה
מאת: אני ♥️♥️♥️♥️
פוסטים אחרונים
שיזדיינו כולם.
שיזדיינו כולם.
מאת: The scribbler
כל פעם אחרי..
כל פעם אחרי..
מאת: מקום לחשוב
שחפים
שחפים
מאת: אביטל סיאני