המלאך והשטן
הפכים משלימים
שניהם התיישבו לי על הכתף.
המלאך בצידי הימני והשטן על כתפי השמאלית.
הם שניהם היו עסוקים בהכנות אחרונות לקראת המלחמה הלילית שהחליטו לערוך הלילה, הם השכירו את הראש שלי ללילה אחד.
"איך לא דרשת ממנה סליחה?" השטן הוציא את קרניו.
"ומה תתן לך סליחה? היא רק בעבורך סליחתך". מיהר המלאך להדליק את ההילה מעל ראשו.
"אתה רגוע לאחרונה, עוד תראה את הלב שלך תולה מודעות אבל של עצמו" המשיך השטן להוציא את עשן הזעם מאפו.
"קח לך כל זמן שתצטרך, תכיר את עצמך בשביל לקבל אחרת אל חייך!" פרש המלאך כנפיים.
גיחכתי. הם הגיעו עד אליי, וכל אחד מעביר ביקורת. מפציר בשני לחזור בו וללכת בדרכו המובטחת, אל הארץ השקטה.
מזלי ששניהם לא הכירו את חניון הגעגועים. במרתף הלב שלי, חונים שם עשרות אנשים. חלקם עוד חיים, אך הפסקתי להכיר אותם.
קמתי מעט אמיץ, אז החלטתי לקחת אותם אל החניון.
"כפרה עליה, כמה היא יפה" אמר המלאך כשראה את תמונתה של אהובתי הסודית הגלויה לעיניי בלבד.
"שכחת שהתמימות האלו הן המסוכנות ביותר" השטן לא איחר להגיב.
והם שניהם נאבקים. כבר הפסקתי לשמוע את הקולות, רק הרגשתי אותם עליי, ושקט פה מאי פעם. הם המשיכו להוכיח את כוחם ואני רק רציתי לדעת מהי החולשה שלי.
"בואו שבו רגע, לפני כל המלחמות".
צבעתם את החיים בצבעים של גן עדן וגיהנום. ואני יודע שלמרות השקט הגדול שבו היא נמצאת, שבה קיים האיזון המושלם בין הפרי האסור לחיים כמעט מושלמים. והיא הנחש והיא הדעת. ולא אנסה בה לגעת, רק איהנה ואסבול מכל מה שתביא איתה. כן, אנחנו עם האופי הדפוק שלנו משבשים לנו כמה דברים בדרך, היא עוד תדע שאני רוצה אותה. הייתי עסוק אז באהבות אחרות שחלף זמנן.
היא תברא את השלום ביניכם, כי גם אני וגם היא, למדנו לעשות כך שלום בתוכנו. עם השטן והמלאך, עם הטוב והרע. עם הספק והוודאות, עם הגעגוע והמימוש.
"בואו שבו רגע, לפני כל המלחמות".
אתם לא צריכים לעבוד יותר מידי קשה, רק לראות מה החיים האלו מביאים. אתם יכולים ללכת אל אדם אחר, לבלבל לו את המחשבות. אין פה טוב מוחלט, אין פה רע גמור. אם עדיין לא הבנתם, אתם השתקפות החיים בהתמזגות משתנה. בכל פעם אחד מכם גובר על השני. כך נוצרת טעות, יש שיקראו לה הזדמנות, יש שיקראו לה מכשול. כך גם נוצרת הצלחה, יש שיקראו לה ערך, יש שיקראו לה תוצאה. ויש פעמים ששניכם עושים הסכם שלום- ולזה אין שני צדדים. פשוט השלמה.
המלאך והשטן- בהילה וקרניים, בלבן ואדום, בטוהר וברשע, לפני כל המלחמות. אין דבר מוחלט, מלבד ההשלמה.
וכמה שקט עכשיו, כשהשלום נחתם. וכמה היא יפה כשהיא שלמה. לוהטת כמו הגיהנום ויפה כמו גן-עדן.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
כמה טוב אתה וכמה טוב לקרוא אותך ❤️
