כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

שגרת קורונה

התקופה הזו, איך חיים איתה?

רציתי להגיד קודם כל, תודה רבה לכל מי שקרא את המחשבות שלי לגבי הבדידות, התמיכה שלכם ממש עוזרת לי להתגבר, ואני אסיר תודה על כל תגובה שתומכת בי בזמנים הקשים שלי.

הכתיבה כאן היא על אותה אקסית שאותה צירפתי ל-''בדידות'', אותה אקסית שאני עדיין אוהב ולא יכול להחזיר אליי.

עברתי תאונת דרכים עם האקסית שלי כשעוד היינו ביחד, היא עברה באדום, אבל אף פעם לא האשמתי אותה או משהו כזה, גם לא הרגשתי אף פעם שהיא אשמה.
יצאנו עם חבלות קטנות יחסית, או לפחות זה מה שחשבתי, לצערי יש לי פגיעה ברגל שמחייבת ניתוח, העצבים ברגל נפגעו או משהו כזה.. בקיצור, אני חייב לעבור ניתוח בשביל לתקן את הבעיה. עם כל הפיזיותרפיה שעשיתי, גילו את זה לצערי מאוחר שאני צריך ניתוח.

עכשיו, היא לא יודעת מהדבר הזה שאני צריך ניתוח, היא חושבת שיצאתי עם חבלות קטנות גם והיא ממש התייסרה לגבי התאונה והרגישה אשמה, לכן בכלל לא סיפרתי לה על זה (אמרו לי שאני צריך ניתוח עוד כשהיינו ביחד), עכשיו עם ''שגרת הקורונה'' אני מפחד ללכת לבית החולים בשביל לעשות את הניתוח הזה, מפחד לקבל שם בנוסף לכל גם קורונה.

השנה הזו הייתה נוראית אליי.
איבדתי את האהבה של החיים שלי, עברתי תאונת דרכים בפעם הראשונה בחיים שלי ואני אצטרך לעבור בגללה ניתוח, אומנם אני עדיין עובד ולומד, אך ''שגרת הקורונה'' הזו מובילה אותי, יחד עם זה שאיבדתי את הבת זוג שלי, לבדידות טוטאלית.
אני כבר לא מחייך חיוך אמיתי, אני מחייך חיוך מאולץ בזום, אני מספר לאנשים שאני מרגיש טוב, כאשר אני מרגיש חלל ריק בפנים.

ואני שואל: למה זה קורה לי?
אני סך הכל רוצה להרגיש נאהב בעולם הזה, הרגש היחידי שאני לא רוצה שיזייפו לי, הרגש היחידי שבני אדם טובים בלתת אותו, אבל כל-כך קשה להם לתת אותו.. זה מה שהופך אותנו לבני אדם, האהבה הזו, החזקה, הטהורה, המרגשת, זו שכשאתה מרגיש אותה כאשר אתה מסתכל על בן-אדם אחר, הזמן עוצר מלכת, הלב שלך מחסיר פעימה, ואתה מרגיש כאילו אתה והיא היחידים בסביבה, בתוך סביבה קרה ומנוכרת, כאשר היא הדבר הכי חמים ואוהב שיש.

החיים הם לא אותם חיים, כל מה שאני רוצה זה להתעורר יום אחד ולגלות שהשנה הזו הייתה חלום בלהות גדול. לצערי, היא לא, היא לא חלום, היא המציאות, המציאות האכזרית שלי.
קורונה ארורה, תחזירי לי את החיים המושלמים שהיו לי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אנונימי אנונימי עקוב אחר אנונימי
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
אנונימי אנונימי
בדידות
בדידות
מאת: אנונימי אנונימי
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions