כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

יום אחד נתרסק

וכמו כל דבר שעשינו בחיים גם את זה נעשה ביחד

יום אחד כל זה יהפוך לאבק.
הכל בינינו ייגמר.
כלום לא יישאר.
הזמן יקפא,
והמתח ייעצר.
פתאום נמצא את עצמנו על קרחון,
שנמס לאט,
ומתחלק לשניים.
מתרחקים.
מתנתקים.
רוצים לצעוק אך משתתקים.
לחבק אותך כבר לא יהיה לגיטימי.
השיחות איתך לא יהיו יותר דבר אינטימי.
יום אחד כל הסיפור היפה שלנו יתפזר באוויר,
כמו אבק כוכבים
או סתם אבק שמצטבר על השידה.
וכל מה שהיה לנו פעם,
שהרווחנו ביושר,
וכמה הזענו בשביל קצת אושר..
הכל -
זה לא יהיה שווה כלום.
יחלוף עם הרוח.
כמו שלכת.
כמו מישהו שנשאר
אבל עמוק בפנים
רוצה ללכת.

יום אחד יעבור זמננו.
כמו איזו גבינה פגת תוקף.
כמו טיפות גשם שיבשו על העורף.
כמו אהבה ראשונה.
לא ארגש אותך יותר,
לא תיתן לי לנסות.
לא תרגיש בנוח להתרפק עליי בלילות,
ואני לא אתנחם בשתיקתך.
יום אחד אולי נחזיר עטרה ליושנה,
ונחזור.
אבל בינתיים, נפריד כוחות.
נשכח את מה שהיינו.
נתחיל לחיות.

יום אחד לא אזכור אותך.
אולי במעורפל.

וככל שיעבור הזמן,
ויתרכך הכאב או יגבר,
אזכור פחות.
ויום אחד זה ייפסק.
ולא אדע למצוא בחושך -
לא את קולך,
לא את תווי פניך,
לא את הדרך עד אליך.
מה שיישאר יהיה כמו זיכרון מגוף אחר.
ונתרגל לחיות לחוד,
לא תאמין כמה מהר.
יישאר לנו משהו עמום,
כזה שלא אדע להסביר.
משהו שכבר לא שייך לי,
אולי לאחת הבחורות בעיר.

יום אחד אני אכרע על ברכיי,
אבכה,
ואתעצב על שלא באת גם היום.

יום אחד צעקותיי יפתחו שערי שמיים.
"נו אולי? אולי הוא יבוא?" אביט מעלה ואמרר.
וארדם מרוב עייפות בין תקוותיי,
תשוקותיי,
ורסיסים של ליבי.
ובאותו הלילה
כבר אחלום על מישהו אחר.

יום אחד נתרסק.
וכמו כל דבר שעשינו בחיים,
נעשה זאת ביחד.
זה טיפשי אתה יודע?
כי מגיע שלב שבו מוכרחים לשחרר
וכל אחד צריך להילחם על חייו.
אבל אתה לא תרפה אני יודעת.
לא תישא את המחשבה
שמישהו אחר יחמם אותי בלילות.
וזה יכה בנו כמו שמש ב40 מעלות.
ונשלם את המחיר.
כי אנחנו רק הופכים את זה לקשה יותר,
אתה מבין?
לא אתה לא מבין.
אתה לא תעזוב לי את היד.
לא תמחק את התמונות שלנו מיד.
וגם לא את מה שציירתי לך
על המראה במקלחת.
ואולי יום אחד
אהיה מסוגלת
לאחל לך אושר אמיתי ונחת.
אבל לא משנה מה יקרה,
תמיד אשמור לך פינה בזיכרון.
אני מבטיחה.
יותר מזה ימוטט אותי.
בבקשה אל תתעקש,
אל תתקשר בחגים.
אנחנו לא עושים טוב,
אנחנו סתם פוגעים.

יום אחד,
אולי בשנה החדשה,
כל אחד ילך לדרך שונה.

וזו תהיה אולי פעם ראשונה,
שנעשה משהו בנפרד.
ונכיר אנשים חדשים
ונצא
ונשתה
ונטייל
ונתהולל
ולא נרעד.
נעשה הכל מהתחלה,
צעד אחר צעד.
הרי למה שלא ילך,
אם ברווקות זה עבד.
אז אני אנשק שפתיים זרות,
אתה תשכב עם אחרות,
אחת בכל צד.
ונשקר לעצמנו קצת,
ונסתובב,
ואז נחזור הביתה,
ונתנקה היטב.
עם אלכוהול ובד.
ויכאב לנו קצת הלב,
ונקפא כאילו ברד.
כי בסוף,
כמה רחוק שלא נברח,
עדיין נישאר לבד.

יום אחד נאשים את עצמנו.
אחרי שנאשים מספיק אחד את השנייה,
אחרי שנמצה -
נסתכל איך בכל התקופה הזו השתנינו,
מן הקצה אל הקצה.
נביט זה לזו בעיניים
(אם נצליח להישיר מבט)
ונחשוב מה היינו יכולים לעשות אחרת.
אולי אפילו נעשה ביחד איזו שבת.
אולי נמצא טיפה של אור,
אולי נדבר על לחזור.
אבל עמוק בפנים
נדע שזה אבוד.
ושכבר לא טוב לנו ביחד,
ושעדיף לחוד.

יום אחד ארים ראשי אל השמיים,
אביט אל הכוכבים
ולא אחפש אותך.

לא יעניין אותי איפה אתה עכשיו,
האם אתה חוגג או שעצוב,
או מה אתה חושב עליי.
אני רק ארצה לוודא שאתה בסדר.
שלא קרה לך כלום.
שאתה מאושר איתה.
כי אתה חשוב לי אתה מבין?
הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך,
להסביר לך עד כמה.
אז עדיין בייבי,
לא משנה מה נעבור.
עדיין,
תמיד יישאר געגוע קטן בלב שלי.
הלב השבור שלי.

יום אחד נתגבר.
נוכל ללכת בחולות ולא לשקוע.
ננשום אוויר הרים.
נהיה קצת חברים.
נשתדל,
להיות מי שהיינו תמיד,
פשוט אחרת.
אין ספק,
צריך לתת לזמן לעשות את שלו
ולחכות.
אבל אני בטוחה שיום אחד -
נהיה מסוגלים להיפגש
ולא לבכות.
סתם לשבת ולדבר,
ולא להישבר.
להבין,
שזה מה שהיה צריך לקרות.
לחבק חזק את מה שהרווחנו בדרך,
ואולי גם אחד את השנייה,
רק שנינו בין 4 קירות.

יום אחד אחזור ממך,
אוריד את החומות שבניתי
ואפסיק לשחק עצמי גיבורה.

אז אשב לבכות לבד על החוף.
יום אחד נעביר דף בחיינו
ויהיה כתוב שם
הסוף.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ליאור ליאור עקוב אחר ליאור
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביב ארזי
אביב ארזי
מרגש, מקסים ועשה לי צמרמורת, כל כך מדהה! כתבת מדהים
הגב
דווח
ליאור ליאור
ליאור ליאור
תודה רבה!:)
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
געגועים
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף
ראיתי אותך איתו
ראיתי אותך איתו
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
תקרת הזכוכית
תקרת הזכוכית
מאת: אלרן בשרי
המשחק הלא מוכרז של החיים
המשחק הלא מוכרז של החיים
מאת: RockStar99 ∆
למה היית חייבת לבוא?
למה היית חייבת לבוא?
מאת: ממשיכה הלאה
את
את
מאת: גלי סימנדוייב דיין
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan