הכאב שלך
נתת לזה הזדמנות והתפרקת מולו.
הדמעות שלך כבר היו מוכרות להם, הם ידעו שאתה בן אדם שברירי. כבר הסברת להם שקשה לך, שכואב לך ואתה צריך עזרה, ובתגובה הם הנהנו בשקט וניסו לומר לך במילים יפות לטפל בעצמך, כי אין להם או לכל אחד אחר זמן אלייך ולשטויות שלך.
אבל כשבאמת היה לך קשה והיית נעול בתוך עצמך, נלחם בפחד והכעס שממלאים אותך ורק מנסה בכוח לא להוציא אותם החוצה- היה אדם אחד שהסכים להקשיב לך, ואמר לך שלמרות שקשה אתה יכול לעמוד בזה. במקרה שאתה חייב לפרוק ולדבר הוא אמר שהוא תמיד יהיה כאן להקשיב לך, כי הוא חבר שלך וזו חובתו.
נתת לזה הזדמנות והתפרקת מולו, הדמעות זרמו כמו נחלים והקול שלך נשבר בכל פעם כשניסית לדבר. השתיקה שקיבלת כתגובה הפתיעה אותך כמו ברק ביום בהיר, באותו הרגע הבנת שבין השורות של המילים המנחמות- הוא היה בדיוק כמו אותם האנשים שלא היה להם כוח לעזור לך.
״חשבתי שאתה יותר בוגר מזה,״ הוא אמר אחרי שניסה להרגיע אותך במילים יבשות שלא הצלחת להבין. סכין של קרח ננעצה לך בנפש, הבנת עד כמה אתה לבד באמת.
״חשבתי שאתה דואג לי,״ רצית לומר, אבל לא הספקת כי האדם שבכית מולו יצא מהחדר, וכאילו היית אוויר- סגר אחריו את הדלת.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
כתיבה מדהימה ♥️
