כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

אל תכתבי לו מכתב

"הוא רואה בך גרופי שלו. תסגרי מעגל בדרך אחרת"

את מטביעה את הצער בגלידת קוקילידה ויודעת בו זמנית שאת בשיא של השפל. שמפה את רק יכולה לעלות, וגם המשקל.

קול מקצועי וגם כאלה שלא הביעו את דעתם בנושא. המכתב כבר שרוברב בהתחלתו. הטיוטא קיימת. אתמול בלילה ככל היה הנראה היה השיא. שיחה עם מכר. "איך תמיד אנחנו חוזרים על נושאי העבר?" הוא שאל וגם צדק. אני מבינה שלאנשים נמאס. אז אמרתי לו על המכתב. והוא שפך את כל דעתו. היא לא הייתה קלה. "אמת יכולה להיות מלטפת וגם לא", אמרו לי יותר מפעם אחת. והוא מנה את הסיבות למה לא:
הוא יראה בך גרופי.
הוא ענה לך כל התקופה (הארוכה) הזו מנחמדות.
הוא לא רוצה.
תסגרי מעגל בדרך אחרת, כי אם את מתחילה בכך שאת מתנצלת מה עשית בזה?
את יכולה לכתוב מכתב ולהשאיר אותו לעצמך, המעגל ייסגר גם ככה עם העזיבה שלו.
"לא אכפת לי להעביר לו את המכתב"
"רגע, את הולכת לספר לו על זה שחבר שלו לעבודה התחיל איתך?!"
"ההורים שלו, בעיקר אמא שלו, מעורבים בזה. זה לא רעיון טוב. הייתי במקרה כזה. עכשיו אני במקום בוגר ומבין שהבחורה עשתה את זה מדאגה, אבל הוא ילד. הוא לא מבין".

ויש כאלה שאומרים שיהיה שוק, אם הוא יקבל את המכתב. כי הוא לא יודע את כל מה שהרגשתי. מה שאני מרגישה. אפילו לא שבב. בקוקילידה שלי יש יותר שבבים מהאפשרות שהוא יחבר את הכל. אבל אני מתעקשת לסגור מעגל. לשחרר כשאני יודעת שזהו. עשיתי הכל. זאת אומרת, כבר עשיתי הכל. אוחח. אני מסתבכת במילים. כמו לולאה כזו שאי אפשר למצוא את הפתח שלה כדי לצאת מכל זה.

איך אמרתי אתמול בשיחה? "אבל נסעתי אחריו" או משהו כזה. "אז מה? היית עם עוד אנשים, הוא לא באמת הייתה הסיבה שבמיוחד. את יודעת את זה. אה, כן. את גם נהגת". ואני עונה: "אני רוצה לספר לו את זה". ועוד קול מצטרף לאמרת "זה לא רעיון טוב".

הצד המקצועי בוחן את האופציה. הוא מכנה אותה "סימני שאלה". ואז יש את אלה שאומרים: "שום סימני שאלה. הוא מההתחלה אמר לא. הבאת את עצמך אליו על מגש של כסף וקיבלת כתף לראש. די כבר". הצד המקצועי מוסיף שהשוואות זה לא טוב, ולא אצליח להמשיך הלאה או לשחרר (האם אני אלזה של המציאות? ) כל עוד הוא "שולט" לי במחשבות ובמוח. הוא שם כל הזמן. מעסיק אותי בתקופה האפלה הזו. לא ראיתי אותו כבר ארבעה חודשים ועשרה ימים, אבל מי סופר?

קחי לך קוקילידה וגומיגם
"המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור פוסט
לשיר זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אמילי ציבושניק
אמילי ציבושניק
כמה שזה נכון ומרגש!
הגב
דווח
1 אהבתי
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
נכון כי הזדהית?
הגב
דווח
1 אהבתי
אמילי ציבושניק
אמילי ציבושניק
יאפ
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש במגירה
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan