כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1 1

החיים- ומה שבין היתר.

לנסות לגרום לבן אדם שאיבד בך אמון אבל עדיין אוהב אותך להגיב, כמו לנגן על פסנתר ללא קלידים. הו, הוא ישמיע קול. אבל אל תצפי שהוא יהיה ערב לאזן.

בזוגיות, אני כאישה היודעת איך בית נראה ומתנהל, אך שמעולם לא בנתה אחד בכוחות עצמה. להרוס אני דווקא יודעת, ונדמה לי שאם אחבר המון אבנים שבורות אקבל לבנים. סותמת חורים בזמן הפנוי, שחלילה לא יהיה לי מקום רב מידי להתיז מחשבות מהקירות. אם היה לך מזל, היה לך את החברה שמבשלת, החברה שמצחיקה, החברה שמקשיבה והחברה שעוזרת.
אם היה לך נס, זה אותו אדם. אם היה לך פלא עולם, היא הייתה יותר מחברה.
בחורף, אני רואה אנשים המחפשים אדם אחר להתכרבל בתוכו עד סוף הסערה.
או שאולי אני מתבלבלת, והם מחפשים סערה בתוך אדם אחר לבלות בה את הלילה.
יש חברויות שאפשר לתקן, ויש זוגות שאפשר להשיב אם כולם בחיים, ויש מי שרוצה. ואנשים רוצים. רק לעולם לא רוצים באותו הזמן בידיוק. אולי אני טועה, ואולי לא.
לנסות לגרום לבן אדם שאיבד בך אמון אבל עדיין אוהב אותך להגיב, כמו לנגן על פסנתר ללא קלידים. הו, הוא ישמיע קול. אבל אל תצפי שהוא יהיה ערב לאזן.
אני שונאת להאדיר אשמה.
להתייחס לפגיעתה כאל פצע מלחמה שמסרב להחלים. אדם הדוקר את עצמו אינו זכאי לסימפתיה, ובמיוחד שהוא עושה זאת בשבריו של אחר.
לקראת ערב, ואני מוצאת את עצמי מחפשת טעם בשיחות ישנות שבזמנן נראו תפלות, ביום יום המתיש. געגוע רגעי עולה לאופן שבו סיפרה את חייה ואת הימים שעברה, מציק שגעגוע שכזה תמיד מגיע באיחור.
אדם כבר אינו יכול לאכול את הלב מבלי שמישהו יבוא וישאל אותו מה הטעם. או גרוע מכך, יציע ביס משלו.
סולחת על מה שעשו לי, ואפילו על מה שלא.
אני יכולה להרגיש אותה ממשיכה הלאה.
לוקחת לעצמה עוד יום אחר יום הרחק מהדברים שהייתי עבורה. כחוט ארוך ההופך דקיק בחלוף הזמן, עד שלבסוף יקרע.
לפעמים אנשים אומרים לי, כמה רחוק אחורה בזמן את מביטה, לא פלא שכואב לך.
אך אני צוחקת: מגובה, לא רק את העבר רואים, אלא גם את העתיד שכמעט והיה.
לא שונאת אותה, ובטח שלא שונאת בקרים.
אבל את שניהם אני מוכנה שלא לראות בתקופה הקרובה. בינתיים אני עושה עבודה נפלאה. תחושתי היא שהאנשים האהובים עלי עשויים מזכוכית, כולנו נעים בהילוך איטי, והחיים מניפים פטיש במאה קמ״ש בלי לאותת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

GRACE . עקוב אחר GRACE
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אור .
אור .
ואוו.. כמה תובנה בכתיבה אחת.
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
חלל ריק.
חלל ריק.
מאת: Chen Danielle
החברה החדשים
החברה החדשים
מאת: כותבת מהלב
על מה אתה חושב?
על מה אתה חושב?
מאת: Yuval Peretz
המדורגים ביותר
למה זה קורה אלוהים?
למה זה קורה אלוהים?
מאת: Shir Shir
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף