כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 1

תפתח, זה אני

נעים להכיר

ריק, הכל פה ריק. הרחובות ריקים, אפילו קבצני הרחוב לא פושטים ידם, אין עוברים ואין שבים. רק חברות המשלוחים, מנסות לספק את התאוות שלנו ולחבר אותנו מעט לחיים.
מלחמות פוליטיות, זירות קרב בין שמאל לימין. ניצחונות וזחילות, מוח שחדל להאמין אך לב שבעיניו הקרב רק התחיל. תחת כיפת השמיים, במרחק של שני מטרים. אנשים מתפללים. ראיתי קסם אמיתי, אהבה כנה פתאום לבני האדם. כשאדם קם, עם חליפה בשחור- לבן וזועק לאלוקים- "אנא ממך, הסר מגפה מהעולם." תמיד קל לנו להסתכל על הקיצון, כי רק אז הרגש שלנו בועט בנו בעוצמה, בדיוק כמו עכשיו.

עד שלא הגענו לרגע הזה, עד שלא נעתקה הנשימה. מונה החולים והגופות לא נח לרגע, וכולנו עומדים מנגד בציפיה. אין עוד תרופה, אין מנוס.
טבעות עומדות להן על פתח החלון, מחכים כולם שתישבר הכוס. שיעופו להם בלוני יום ההולדת והשמפניות יותזו לכל עבר, שנוכל להמשיך קדימה ולקרוא בקול גדול שאנחנו עוד כאן.
שואב האבק, עובד בכל בית ברחוב. זמן לנקות לפסח, יש שאומרים שזה זמן לניקיון עצמי. והכעס מחלחל בחוסר המעש, והתסכול נובע מדאגה, איך אצליח לאכול בעוד חודש? ואי הידיעה אותה גם הירח לא יודע לפתור. זהו, כמעט והוכנענו. העולם רוצה להוכיח לנו דבר אחד אותו הוא מנסה בכל פעם. אין דבר כזה לשרוד בכוחות עצמנו, כולנו כאן זקוקים אחד לשני.
משאית הזבל באה לרוקן את הפח שהתמלא גרוטאות עוד מהשנה שעברה, שאלתי את העובד מתי מגיעה המשאית שתרוקן לי את הנשמה, הוא לא השיב, רק חייך בפליאה. נדמה היה לי כאילו הבין לליבי. חשבתי על אותם המבוגרים, היושבים בציפייה למוות, כאילו יודעים שינקוש בדלתם. תהיתי לעצמי איך הילדים הקטנים, ששגרתם הופסקה ועדיין לא הצליחו להבין מה קרה לשעון העולם שבדיוק הלילה יזיז שעתו קדימה, צמאים פתאום לשחק במחבואים, לא כמו שסיפרו להם שעכשיו משחקים, לא בבריחה מתמדת מהחיידקים.

התשוקות כמעט כולן כבו, עוד דולק אורן המעומעם בלבבות האנשים. כל אחד מניח ראשו על הכרית, ללא יוצא מן הכלל. חושב, לאן יקח המחר? מתי יחזור הטוב?
"הטוב כבר כאן" אני משתדל לספר לעצמי, בין רגעי הכעס והתסכול, בין הרצון לדאוג לבין הרצון האמיתי לשקט. מתפלל לי בלב ממעמקי הנשמה, שהפריחה הזו שעוד רגע כבר כאן, שתצבע את הרחובות, תתן לנו ממנה להנות. והשמש הזאת, שחיכיתי לה בכל רגע, והזמן שצועד קדימה, ורק אני כאן, כולנו. באותו המקום, ביחד, לבד. בתוך ההמולה השקטה הזאת, בין המרפסות. יש רופאים שעובדים ללא מנוח, יש כאלו שרק מתים לברוח, להשתחרר. קשה מידי להתמודד עם עצמנו, קשה להיות יותר מידי בתוך החדר.

כי השגרה באמת חונקת, והחיים הם מסע של רוטינה אין ספית, לפעמים אנחנו גם קצת מאבדים את התכלית. ונדמה שסוף העולם מאיים עלינו, והכל סוגר ולוחץ, בדיוק כמו המכנסיים אחרי תקופת החגים, אבל יש לנו את הזמן להכיר טוב יותר את עצמנו, ולצאת אל חוף המבטחים. כשכל זה יעבור, אנחנו נשכח ומיד נשוב להתלונן, עד ששוב יוצב רמזור אדום למולנו ויבקש מכל המנעולים שנפתחו להינעל בחזרה, אנחנו שוב נהיה מוכי תדהמה. ככה בדיוק אנחנו, מתעלמים מכל הסימנים ומופתעים מהחיים.

אז בוודאי אשכח את כל מה שהרגשתי, לפחות עכשיו אנצל את הזמן עם עצמי. שומר מרחק של שני מטר מהמראה, נעים להכיר. זה אני...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

SHALEV PERETZ עקוב אחר SHALEV
שמור פוסט
לשיר זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Liel Shmuel
Liel Shmuel
מהמם שלו ❤️
הגב
דווח
SHALEV PERETZ
SHALEV PERETZ
תודה רבה ליאל❤
הגב
דווח
Yoav Rehavi
Yoav Rehavi
מטורף
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש במגירה
SHALEV PERETZ
את מפחדת שיהיה לך טוב
את מפחדת שיהיה לך טוב
מאת: SHALEV PERETZ
מיוחדת
מיוחדת
מאת: SHALEV PERETZ
לחיי האכזבות
לחיי האכזבות
מאת: SHALEV PERETZ
התקופות הקשות בחייך
התקופות הקשות בחייך
מאת: SHALEV PERETZ
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
שיכורה מאכזבה
שיכורה מאכזבה
מאת: שבורת כנף
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D