כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 4

אני לא מדוכאת

אני פשוט אף פעם לא שמחה

אבא,
כששואלים אותי "מה הולך איתך" ו-"למה את מסננת כבר בפעם החמישית השבוע",
הדבר היחיד שאני יכולה לענות זו האמת,
הדבר היחיד שאני יכולה לענות זה-"הייתי עסוקה, מצטערת".
טוב, אולי זה שקר.
אני לא מרגישה צער, או חרטה על זה שאני ממשיכה ללחוץ על לחצן "השתק" בפלאפון הגוסס שלי בזמן שמתקשרים אליי,
אני לא מרגישה שאני צריכה לענות
למרות שאני יודעת שסביר להניח שאני צריכה;
כי זו כבר הפעם הרביעית שהטלפון מצלצל לנוכח אותו המספר בעשר הדקות האחרונות,
ונורא ייתכן שמישהו מת, או שקרה משהו נוראי אחר שמחייב אותי לבדוק מה כל הלחץ;
אבל אני פשוט דוחפת את הפלאפון אל מתחת לכרית וממשיכה לזפזפ ערוצים בטלוויזיה.

לפעמים תופסים אותי לא מוכנה,
כשאין לי אף תירוץ לשלוף מהשרוול ל-"למה אני ממש לא יכולה להיפגש השבוע",
אני נלחמת בעצמי להפסיק לחפש סיבות למה לא,
אבל אז אני לא מוצאת סיבות ל-"למה כן?".
זה גלגל כזה שאני תקועה בו כבר כמעט שנה, אבא.
הוא הלך בדרך כל כך מכוערת והשאיר שובל ענק של שנאה עצמית, של ויתור.
אני לא מדוכאת אבא,
אני פשוט אף פעם לא שמחה;
אני עצובה שאני בהכרה מלאה והעצב הופך לאדישות כשאני מוצאת דרך לנתב את המודעות אל הלא נודע,
אני מוצאת דרך להעיף דרך האף את מה שאני לא רוצה להרגיש,
ואני נופלת חזק כשאני נוחתת בחזרה ואף אחד לא שם כדי לתפוס אותי.

אבא, הייתי צריכה לצפות לכל הדברים האלו,
כשצפיתי בך מהצד עושה תנועות אלימות בידיים לכיוון אמא בזמן שהיא נדחקת לפינה,
שעה לאחר מכן מדחיקה כל מה שקרה
בתקווה שלא תמשיך לסיבוב הבא.
אבא, שלא תבין לא נכון-
אני לא מאשימה אותך שהפכתי לאדם שאני היום;
הרסתי ובניתי בעצמי כל חלק וחלק ממני,
אך מדי פעם מתפללת שיום אחד תבין-
שאתה זה שניפץ אותי מלכתחילה;
הייתי צריכה דמות של אב וכל מה שסיפקת לי זה דמות של אפס שבורח כשקשה לו,
בלי לתהות לגביי ההשלכות ומה שאתה משאיר מאחורייך.
אני מניחה שאם היית נשאר, אולי גם לא הייתי מחכה עד לצלצול ה8 כדי לענות
אולי היה יותר קל לחדור את הבונקר שבניתי סביבי
ואולי, אבל רק אולי
לא הייתי נמשכת רק לגברים שעומדים לעזוב אותי כשקשה.

Lauren Robin עקוב אחר Lauren
שמור פוסט
ספרים מאת Lauren Robin Lauren Robin
מה הטעם/ לורן רובין אם אתם מחפשים משהו לרומם בעזרתו את מצב הרוח הסביר שלכם...
משהו קליל לקרוא אחרי משמרת כפולה בעבודה ה"זמנית" ההיא...
עשו לי ולעצמכם טובה, הניחו את הספר הזה בצד - הוא לא בשבילכם!
בין סיפורת לשירה מדוברת- לקט קטעים קצרים המבוססים על חוויות שנחרטו אצלי לנצח.
התוכן הבלתי שגרתי והלא מתנצל, ישרוט אתכם מהרגע שתניחו את הידיים שלכם על האמת המכוערת שכולנו אוהבים לשנוא;
האמת היא שהאמת רחוקה מלהיות מושלמת; אך עקומה ככל שתהיה, לפחות היא כנה.
הדרך לקבלה עצמית – מרוצפת שברי זכוכיות, שובל דם מכפות רגליים הממשיכות לצעוד לכיוון האור.
הדרך הזו היא הכואבת והאמיתית ביותר, היא לימדה אותי להעריך את הגדולה שבקושי,
לאהוב אותי גם כשזה היה מזויף;
זייפתי עד שגרמתי לעצמי להאמין שאני ראויה לטוב.
“מה הטעם” הוא יותר מטונר שחור מודפס על גבי דף A5,
מעבר לכל העצמה שהוא מכיל בו, הספר הזה הוא ההוכחה שגם מהתחתית אפשר לצמוח.
גם כשאתה מרוח על הרצפה אפשר לקום ולגרד משהו –
ללא התחתית שלי, לא היה קיים ספר ושמו 'מה הטעם'.
קבלו הצצה חינם לקטע ״ממרחית״ מתוך הספר <<<
מחיר: החל מ₪35 לרכישת הספר
לשיר זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
SH
SH
אין כאן עוד כישרון כמוך
הגב
דווח
1 אהבתי
Lauren Robin
Lauren Robin
משמדברת ימדהימה! <3
הגב
דווח
Yarin  Levi
Yarin Levi
דווקא האנשים שאמורים להיות הכי קרובים השאירו את הצלקות הכי גדולות,
כל טקסט שלך משאיר חריטה בלב,
מדהימה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 5 תגובות
Lauren Robin היא מחברת הספר
מה הטעם/ לורן רובין לרכישת הספר
כותבי החודש במגירה
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz