כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות

יום השואה הבינלאומי

75 שנים לשחרור אושוויץ-המסע לפולין

מפחיד לחשוב שבארץ הדמים, יש צבעים
והם לא שחור או לבן ולפעמים יש שם אפילו קשת בענן.
אבל יותר מהכל, יש שם אדמה מגועלת בדם
ולפעמים אפילו נשמות שמסתובבות שעדיין פוחדים לאהוב
אז הם שונאים- כי ככה זה כאשר מלמדים אותך לשנוא
ואתה היהודי שמסתובב ביניהם, ללא שום סממן
לא מגן דוד ולא חס וחלילה כיתוב בעברית
בכדי שלא יזהו אותך
ובמיוחד בכדי שלא תסבול מכות ועלבונות
ואנשים שם הולכים בגאווה, כאילו יש להם את הזכות להיות גאים.
ורוב העיר מורכבת מבתי קברות
ובשונה מישראל היא כזאת שקטה, העיר הזאת שקטה
כי כל הזעקות שבעולם כבר יצאו
אי שם, לפני המוות.
וכולם כאן היו כאלה עיוורים למציאות, כאלה פחדנים.
וכולם השתתפו.. כולם אשמים.
מהכעס גם האשמתי את הציפורים שהם היחידים שכנראה הצליחו לחיות
רק בגלל היכולת לעוף.
ובכל צעד רציתי שזה יהיה חלום, אבל בכל צעד הבנתי כמה זה אמיתי.
ובכל סיפור בכיתי עוד טיפה, עד שהנפש הקטנה שלי זעקה
ומכל שירת התקווה התרגשתי
ויותר מהכל הרגשתי גאווה-בכך שאני מחזיקה את דגל המדינה.
ותמיד, לאורך כל המסע
הדמיון המופרך שלי לא נתן לי מנוח
גם לא בשינה
7 ימים שחלמתי שמעתי ובכיתי שואה
7 ימים שבהם הבנתי כמה חשובה היא המדינה
כמה חשובה היא המשפחה
7 ימים שבהם הכרתי את הכאב שלי
והרגשתי אותו בין הנשימות הכי כבדות שלי.
ומה זה בכלל שווה? 7 ימים לעומת אותם הדקות לפני המוות שלהם
הדקות שהרגישו נצח, הדקות שתמיד קיווי
והיה להם שם, ולא רק מספרים
אני אעיד!
והייתה להם אהבה
ולרבים גם משפחה וילדים.
והם הלכו למותם.
ו7 ימים שאני ראיתי צבעים, וגם קשת בענן
ראיתי ציפורים
ואפילו ילדים מחייכים
ראיתי חיים
אבל זה לא משנה המסיכה שהם לובשים עכשיו
המדינה הזאת מגועלת בדם.
ואני, אני צריכה לזכור את זה
וחס וחלילה לא לשכוח.
ואמן שלא אצטרך לברוח מהמוות, שלא אצטרך לקבל החלטות של מה אוכל והאם אשרוד מחר
ואמן שלא יהיו עוד מלחמות, שלא יהיו עוד אדמות מגועלות בדם.
ואמן שאזכור את המסע הזה לנצח
שאסתכל בתמונות, אציץ בזכרונות
שארגיש את אותה הגאווה שיש לי מדינה לנצח
ואמן ששלא אצטרך להילחם באויבים.. שבעצם לא יהיו כאלה כי באו.. הכל הבל הבלים.
העיקר שאנחנו חיים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

וזה הרגע,של הפריקה. . עקוב אחר וזה הרגע,של הפריקה.
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
פוסטים אחרונים
את סיוט כה מדהים
את סיוט כה מדהים
מאת: A One With No Name
הכדור העגול
הכדור העגול
מאת: Nine Nine
הזמן שלך
הזמן שלך
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz