כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אין מישהו שמכיר את הלבד יותר טוב ממני.

הלבד כל כך מסתכל, ההרגשה של בדידות.. בלתי ניתנת להסברה.

כמו לחתוך ורידים, לשבת,
לראות איך הדם זורם מחוץ אל הגוף מבלי שאף אחד יעזור, מבלי לקבל עזרה.

ההרגשה של להיות מיותר בחלק גדול מחייך,
שזה בעצם כל הזמן.
זה לא כיף. זה לא נעים.
ההרגשה של בדידות, כאלו החבר היחידי שלך זה החושך שמתלווה עם הלבד.

כל מי שלקח חלק קטן מחיי אחרי תקופה עזב.
מעליבים אותי,
מעציבים אותי,
מחלישים אותי,
גורמים לי לבכות,
להרגיש את הלבד עמוק יותר ממה שהוא היה.
כאלו מביאים לאנשים עולם במלואו ומחזיקים לך סכין ללב.
הופכים את הרע לרע עוד יותר, קשה יותר, מסתכל יותר.
ועם הזמן זה הולך ומתגבר.

כשאני פה לכולם זה בסדר, כשאף אחד לא פה בשבילי זה גם בסדר. מבחינתם של אנשים אחרים.
מחצית מחיי הרגשתי בודדה והייתי לבד.
מחצית שניה מחיי היו איתי המשפחה שהעליבה אותי.
הלבד הפך לחברי הטוב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

פסיכופטית שלכם עקוב אחר פסיכופטית
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה