כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 1

מה זה אומר להיות שחקנית.

ועם כל החרא, למה אני בכל זאת שחקנית?

אני רוצה לדבר איתכם היום מה זה אומר להיות שחקנית. ובפרט, סטודנטית למשחק.

להיות שחקנית זה אומר לסבול במאים שתלטנים וחמומי מוח שלא נותנים לך חופש תנועה ומרחב עשייה אמיתי, לדעת לספוג את היחס שלהם כי אין לך ברירה. במאים שעומדים לך ואומדים אותך על כל מילה שיוצאת לך מהפה, עד רמת הטונציה, מביימים אותך על כל דבר ואז מתלוננים שאת לא יודעת או מבינה בכלל מה הדמות שלך עושה או למה היא אומרת את מה שהיא אומרת- כי הם לא מפסיקים לשנות לך אותה, ולא באמת חוקרים יחד איתך אלא מחליטים בשבילך באופן חד משמעי. ואז כשאת מציפה בפניהם את הקושי שלך, הם נכנסים בך עוד יותר ונאטמים אלייך כי העזת לומר משהו שלא עלה בקנה אחד עם מה שהם רוצים או חושבים. זה להתמודד עם במאים שלא מוכנים להקשיב לרעיונות שלך.

להיות שחקנית זה לקבל כל הזמן ביקורת. תמיד להיות פתוחה לביקורת בונה ולהדוף לכלוכים, לדעת לספוג אותה ולהפיק ממנה את המיטב. להיות הפלסטלינה שכולם רוצים שתהיי, ועם זאת עדיין להיות יצירתית. זה להיות חזקה ולקבל ביקורת טובה מצד אחד, אך מבקרת מאוד מצד שני. זה להרגיש כאילו חלק מהמורות לעולם לא יהיו גאות בך אם את לא משדרת איתן בהכרח על אותו הגל, ואף פעם לא ברור באמת למה לאישה יותר קשה לתת לאישה אחרת מחמאה. זה להרגיש שלא משנה מה את עושה ומול איזה מורה או במאי/ת, את אף פעם לא טובה מספיק.

להיות שחקנית זה לספוג את החרא של אנשים; את הימים הרעים ביותר שלהם, את הלחץ, את התסכול. לספוג ולהכיל את החרא שאנשים משליכים עלייך כי עבר עליהם חרא יום שלא בהכרח קשור אלייך. זה להישרף על כל טעות או מילה לא במקום (או שנתפסה לא במקום) מהפה. זה להכיל מיליון רגשות ואף פעם לא להצליח להשתלט על כולם במאה אחוז. זה לסבול מהתמוטטות נפשית אחת לכמה זמן, זה להבין שאין לך שליטה על הכל, ושאת לא יכולה לחנך אף אחד. זה ללמוד להוציא את הטוב מכל דבר ולהביט בחיוביות ולא בשליליות. זה לקלוט שאת הרבה פעמים שק חבטות מבלי שרצית, מבלי שתכננת, אפילו שהתחמקת כל כך יפה. זה לגלות את הצביעות והדו פרצופיות כשאנשים מלכלכים עלייך מאחורי הגב, כשאנשים מקטלגים אותך ושמים עלייך תווית, כשאנשים מחליטים שאת משהו מסוים ואין לך עוד צדדים או פנים או צבעים. זה לחיות בשיפוטיות יומיומית. זה להבין שרוב האנשים לא תמיד יראו אותך, או יבינו אותך. זה להבין שאם לא את, אם לא הנפש החזקה הזו, את לא תשרדי ולא תתקדמי. זה לספוג מכות לביטחון העצמי מידי יום, שעה שעה, ולרוב בכלל מעצמך, מהקולות הפנימיים שלך. זה להבין שאף אחד מהמקצוע לא הולך להגיד לי שאני נפלאה באמת ולהתכוון לזה, אלא אם אגיע למשהו גדול באמת, או אם הוא חבר/ת אמת, או אם הוא בן אדם שיודע לפרגן באמת.

אז למה אני בכל זאת שחקנית?
כי מישהו האמין בי. מישהו אמר לי שאני יכולה לשחק. שאני מוכשרת. ואני לא האמנתי לו.
ואז קיבלתי עוד כמה מחמאות. ולא האמנתי להן.
ותמיד הרגשתי לא טובה מספיק. תמיד לא ממצה את הפוטנציאל. תמיד חסר משהו.
ואז יום אחד התעורר בי משהו. האמונה הזאת. עשיתי משהו טוב, בצורה הנכונה.
ואז אני התחלתי להבין מה באמת ישב שם בפנים כל התקופה הזאת, ולא יצא החוצה.
ואז אתה מתמודד עם כל החרא שאתה בעצמך לא באמת התמודדת איתו:
עם המוות שראיתי קורה לי מול הפרצוף, עם לשמוע אנשים שאתה אוהב אומרים שהם רוצים למות, עם התקיפה המינית, עם הבעיות הכלכליות שיצרתי לעצמי, עם כל הפרידות והאהבות ושברון הלב שחוויתי, עם טראומת הילדה המוחרמת מהילדות שמשתלטת עלייך אחת לכמה זמן כשאת נכשלת... הכל צף וחונק אותך ומטביע אותך. ואתה לא נושם. אתה לא חי. אתה משחק, ואתה לא חי.
הרגע הזה שפשוט בכיתי בלי סוף כמה שעות ורק רציתי להיעלם ולא לחזור... ליפול ולא לקום.
ואז הגעתי לתחתית, חטפתי מכה ובחרתי לקום. להילחם, ולא לוותר.

בחרתי לא להיכנע ללחץ, ולא לקחת הכל כל כך קשה. למדתי להקשיב לקול הפנימי שלי.
למדתי לנתב את הרגשות למקום הנכון. לסמוך על האינסטינקט הבסיסי שלי. למדתי להיות יותר חיובית ואופטימית. למדתי שהרבה פעמים, הסיפור שלאחרים יש בראש עליי – זה לא העניין שלי וזו בעיה שלהם. לנקות מה חושבים עליי אנשים שהמחשבה שלהם לא רלוונטית כלפיי.
למדתי להנות שוב ממה שאני הכי אוהבת לעשות.
אגב, יש הרבה דברים שאני עדיין לומדת. במשחק, ביחסי אנוש, בעולם הזה שנכנסתי אליו. אני לא מושלמת, ולא מחפשת להיות אחת כזאת. אני מי שאני. המשחק הפגיש אותי עם כל הצדדים הכי מכוערים של העולם, אבל גם עם כל הצדדים הכי יפים - גם בחוץ, גם בתוכי.
והרגע הזה שהמצלמה מולי, או שהאורות על הבמה נדלקים ואני שם... אני נזכרת למה אני עושה את מה שאני עושה.

ואת זה אף אחד לא ייקח ממני.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Chen Danielle עקוב אחר Chen
שמור פוסט
לשיר זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ילדת ההיפך .
ילדת ההיפך .
הי חן.
בתור שחקנית כבר הרבה שנים ובימאית אני בהחלט מבינה ומזדהה עם חלק אבל הי!זה ממש לא חייב להיות ככה.
בימאי יכול וצריך להיות קשוב ומכיל ופתוח לעבוד ביחד עם השחקן שלו ועם מה שיש לו בראש.לצערי זה לרוב באמת לא כזה.
את אולי במקצוע הקשה בעולם (או לפחות בין הקשים)אך בהחלט גם במקצוע המעניין בעולם.
היי חזקה,מלאה ומדוייקת לפני הכל לך ולליבך...
ותהני מהדרך בעיקר.
הגב
דווח
1 אהבתי
Chen Danielle
Chen Danielle
תודה רבה לך! אני נהנית מהדרך ומהתוצאה, לא משנה המכשולים בדרך.
הגב
דווח
1 אהבתי
Spike Spiegel
Spike Spiegel
ממש מרגש חן, שמחתי לקרוא על מה שאת עברת ועוברת בחלק הכי משמעותי בחייך.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש במגירה
Chen Danielle
שכחתי.
שכחתי.
מאת: Chen Danielle
מתנה.
מתנה.
מאת: Chen Danielle
אם מישהו היה אומר לי.
אם מישהו היה אומר לי.
מאת: Chen Danielle
הגעתם למוקד השירות של הלב והמוח.
הגעתם למוקד השירות של הלב והמוח.
מאת: Chen Danielle
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi
פוסטים אחרונים
תות
תות
מאת: איש המגבעת
Who am I?
Who am I?
מאת: דיאנה גולדובניוק
הסגר שיאכל
הסגר שיאכל
מאת: 217 א
הצד השני
הצד השני
מאת: העלמה -
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D