קשר
וכולם רק נרתעים ממך, מפחדים להידקר מהקוצים החדים שאתה מציב סביבך
כל מה שאדם צריך
כל מה שאדם רוצה
כל מה שאדם מייחל לו, בבסיסו,
הוא קשר.
לאנשים מסוימים, זה בא כמובן מאליו.
מוגש על מגש של כסף שעליו כל טוב- חום, אהבה, קורת גג ומילה טובה.
ולחלק קצת פחות. לחלק זה נראה דבר כמעט בלתי אפשרי
ואתה מכיר את זה מקרוב, אתה צריך לעבוד כל כך קשה בשביל זה.
כי כולם דחו אותך- ההורים, המורה, המנהל בבית הספר וכל דמות שאתה פגשת בה.
ישר הגדירו אותך "כנער בלי סיכוי" "נער מופרע" במקום לקרוא לפיל בחדר בשמו-
נער בסיכון.
והתווית הזאת, מלווה אותך בכל מקום שתגיע אליו.
כמו מדבקה על המצח שבולטת לעייני כולם
ובכל מקום מסתכלים עליך, "מחפשים אותך" אבל אף לא באמת רואה אותך.
רואים את המעטפת- את הביטחון השקרי, את האלימות, את המילים הקשות שאתה זורק לכל הסובבים אותך
כי מי אתה בכלל שתדבר איתו?
איך הוא יכול לסמוך עלייך כשכל חייו הוכיחו לו פעם אחר פעם שהוא לבד בזה?
שאין על מי לסמוך?
את הדחייה לכל אדם שמנסה להתקרב
וכולם רק נרתעים ממך
מפחדים להידקר מהקוצים החדים שאתה מציב סביבך
מפחדים להיפצע, מפחדים להיפגע
ומוותרים.
וזה לא חדש לך, אתה רגיל שמוותרים עליך.
עד שמגיע אדם אחד.
אדם אחד שאכפת לו
שלא מפחד להיפצע, שרוצה לחדור את המסכה ולהגיע לאמת שבתוכה
וליצור קשר.
כי מה שכל אדם משתוקק לו, זה קשר.
אבל מי אתה בכלל שהוא יסמוך עליו?
איך אפשר אחרי שנים של התעללות והזזנחה, להאמין שיש בן אדם אחד- שבאמת רואה אותך?
ועוצר וחושב עלייך, ורוצה להיות שם בשבילך, רוצה לעזור.
איך אפשר לתת לו להיכנס פנימה, עמוק ללב?
למה לך לפתוח את כל סודיו וסיפורו מולך? הרי אנשים הם אנשים, ולמדת שעל אנשים אי אפשר לסמוך. אנשים תמיד עוזבים. אנשים לא נותנים לך סיכוי.
אבל האדם האחד הזה, שבאמת אכפת לו, עדיין מנסה.
מנסה שוב ושוב, ומדמם מהפצעים
אבל עדיין נמצא שם. עדיין מוכן להיפגע בשבילו.
בשביל הקשר.
ובסוף הדרך, כשאתה מבין שהוא נמצא שם- וגם לא מתכוון ללכת בקרוב.
והוא לא בא לתקן את השברים בך, הוא יודע שזה לא אפשרי.
הוא בא לשבת, להקשיב.
ולאהוב. ללא תנאים
ולפתע, אתה נפתח.
למרות הכל. למרות כל הפצעים ומכות בלב השבור שלך, אתה פותח לו דלת קטנה.
פתח לקשר בינכם, פתח לאמת מאחורי המסכה.
והקשר נוצר.
וזה קשר כל כך עמוק, כל כך כנה ואמיתי.
שנוגע עמוק עמוק בלב.
וקשר כזה, שצריך לעבוד כל כך הרבה בשבילו, זה הקשר החשוב ביותר.
כי קשרים כאלה, הם החזקים ביותר.
הם עברו טלטלאות, ועדיין הם שם. מחכים, אוהבים.
וקשר כזה הוא בדיוק הדבר שגורם ל"נער בסיכון"
להרגיש פחות בסיכון, ויותר עם סיכוי.
סיכוי להתקדם, סיכוי להשלים עם פצעיו.
סיכוי להיות האדם הזה, האדם ששם. האדם שלו אכפת, שמוכן להיפגע בשביל הקשר.
עבור מישהו אחר,
שצריך את זה, בדיוק כמו שאתה היית צריך את זה
אי שם, בעבר.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
