כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

שברים

שבין הרצוי לבין המצוי תמיד נשאר עוד חלק חצוי

את זוכרת אותי וזאת נקודה לזכותי
כי מזמן שכחתי באמת מי אני
כשישבנו בדד ואחזנו שם יד
אמרת לי שאת תאהבני לעד
ובתוכי רעדה מערבולת שקטה
רוצה רק לצעוק אולי את טועה?
אולי אני לא האחד שנותר
בין אלפי רסיסים שהתנצפו מכוכב
אולי אני לא אותו המיועד
להיות לך זה שיוחז את היד
אני כבשה שחורה
ההיא שטועה
שנגד הזרם
פוסעת לדרכה
אני הוא זה שעל פניו החיוך
לפעמים מסתיר בפנים עוד דיכדוך
שמעצים את כולם
ולא נעלם
מרגיש לפעמים
אולי קצת מוגזם
שיכול לאהוב וביחד לשנוא
שמוצא עוד סיבה לצאת ממחבוא
שבין הרצוי לבין המצוי
תמיד נשאר עוד חלק חצוי
ואת שלווה סימנת מטרה
להגיע איתי לרגעי נחלה
הזכרת לי שיש עוד דברים בעולם
שאין בן אדם באמת כה מושלם
אך יש סיפורים ואלפי אגדות
על נסיך ונסיכה ללא מריבות
אבל כאן בן החיים
נשאר רק אנחנו
אני ואתה אמיתים

Peter Pan עקוב אחר Peter
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ילדונת .
ילדונת .
מרשים. כתיבה יפה ממש
הגב
דווח
1 אהבתי
Peter Pan
Peter Pan
תודה ילדונת :-)
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
Peter Pan
צלקת
צלקת
מאת: Peter Pan
לבד בלעדייך
לבד בלעדייך
מאת: Peter Pan
אך ויתרת עלינו ילדה
אך ויתרת עלינו ילדה
מאת: Peter Pan
פוסטים אחרונים
נזכרת בי ביום הדין
נזכרת בי ביום הדין
מאת: דיאנה גולדובניוק
מונוגמית סדרתית
מונוגמית סדרתית
מאת: Lisa Lee
Kravitz's comment has received more than 1,360
Kravitz's comment has received more than 1,360
מאת: Dsw Vde