

מתעסקת בהכל, חוץ מבו
ואת רק רוצה לשכוח שוב, לשים אותו מאחורייך.
מצב סטטי. שקט
בלי דרמות, בלי מלחמות פנימיות.
רק שקט, ללא שלווה.
מצב של הדחקה
הדחקה של געגועים ושל כאב בבניית סכר גבוה וחזק שיחסום של שיטפון כזה של רגשות.
התעסקות בהכל, בהכל חוץ מבו.
כל זה עבד מעולה, עד ההודעה.
ההודעה שהלוואי ולא נשלחה.
הודעה תמימה כביכול, אבל מאחוריה כל כך הרבה כאב.
כשפתחת את ההודעה שקיבלת מחברה שלך, שעל צג הטלפון ראית שהיא שלחה לך תמונה ואליה מצורף הכיתוב "טוען שהוא מכיר אותך"
ואת בסקנות מוחלטת ותמימה, פתחת את ההודעה, הסתכלת בתמונה
וראית אותו.
ובבום גדול השיטפון הרס את הסכר הגדול.
וכל העצבים, הכאב, והתסכול חזרו
ויותר מהכל? האהבה חזרה
האהבה החזקה שבליבך, שמשום מה עדיין שם למרות כמה שהוא פגע בך
כמה שהאהבה הזאת ריסקה אותה והפילה אותך לרצפה שוב שוב כל כך הרבה שנים
והוא מסכן, לא יודע מה הוא עשה. מבחינתו זאת הייתה באמת הודעה תמימה
כי מאין לו לדעת שחלמת עליו כל כך הרבה שנים? שאהבת אותו כמו שלא אהבת מעולם?
שאחרי כל כך הרבה שנים של ניתוק, שמחת כל כך כשראית שאתם באותו איזור.
ואז זה קרה, אותה הוא רצה ואותך לא.
ושוב נשברת, שוב התרסקת.
ולראות אותו עכשיו- אחרי שסוף סוף חשבת שאולי הצלחת להתגבר עליו, היה הדבר הנורא ביותר.
כי אין כאב גדול יותר מאהבה שמתה.
ואהבה חד צדדית זה מייסר ונורא.
וכל מה שנותר לך לעשות זה לצעוק למה.
למה זה קרה, למה הוא חזר
למה את לא יכולה לשחרר וסוף סוף למצוא שמחה
שמחה אמיתית כזאת, כמו בסרטים
אבל לשחרר זה כל כך קשה והסרטים הם רק סרטים
אותם סרטים שאת אוכלת כל פעם מחדש בראשך
ומתפללת שכן יקרה משהו, שבאורח פלא כל הסיפור הזה יעלם ויהיה מאחורייך.
ולרגע הוא באמת נעלם. ץ ברגעים שמחים, בזמנים עמוסים
אבל ההודעה הזאת, החזירה את כל הרגשות במחזרה
ולב שבור זה לב שלם, אה?
ואת כל כך שונאת אותו. בלב שלם
וכמות השנאה ככמות האהבה.
כי את אוהבת אותו כל כך שאת כבר שונאת אותו
אבל קשה לך לשנוא אותו, קשה לך להאשים אותו
ואת רק רוצה לשכוח שוב, לשים אותו מאחורייך.
לחזור למצב הסטטי, השקט
בלי דרמות, בלי מלחמות פנימיות
רק שקט, ללא שלווה.
הדחקה.
לבנות מחדש את הסכר שיחסום את כל הרגשות מלהיכנס פנימה ולפגוע
אבל את לא מסוגלת להתעסק בכלום, חוץ מבו.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!