כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 2

נשארו רק צלקות

עצבים בגוף

נשארו רק צלקות מכל מה שהיינו.
הבדידות מרחפת באוויר לא רק אצלי, אבל משום מה שוב היא בוחרת בי.
לא האמנתי שתלכי, ויותר מזה לא רציתי שתלכי, נשארו רק דמיונות על מה יכולנו להיות.
לקחת את הבגדים והלכת לחפש מציאות אחרת, קשה לי שאת הולכת ועוד יותר קשה לי לדעת שאני אשם בזה.
אבל כשתצאי מהדלת אל תשכחי, אל תשכחי את הדקות הבודדות של האושר את הרגעים הנדירים שהחזיקו אותנו למרות הכול.
אל תשכחי איך גם ידענו לאהוב, אבל תשכחי אותי כדי שלפחות לך יהיה יותר קל.
זה עוד פרידה, ושוב אני נשבע לסגור את הלב,
לנעול אותו והפעם לא למצוא את המפתח.
זה עוד סיפור שנגמר בדמעות, וזה שוב פעם אני שגרמתי לזה, מצחיק איך החיים עושים בית ספר כל פעם לבן אדם והוא עדיין לא לומד.
אבל זה גם עצוב, כי אותך לא רציתי לאבד,
לא רציתי לחשוב על הסוף הזה אבל זה קורה.
בדמעות אני משחרר אותך, בדמעות אני נותן לך ללכת בידיעה שכנראה יהיה לך יותר טוב.
מבאס כל כך שאת כבר לא שלי ומהסיבות הלא נכונות, זה עושה לי עצבים בכל הגוף,
לדעת שאנחנו אוהבים אבל לא יכולים להיות ביחד יותר.
וניסנו, נלחמנו, התעקשנו, אבל בסוף את בחרת ללכת והאמת שזה הכי קל.
הדלת של הבניין נפתחת, אני רץ להציץ אולי זאת את שמגיעה ואומרת לי שטעית ואת לא מבינה איך עשית דבר כזה, אבל הפעם אני יודע שזה לא יקרה.
העולם הזה כבד מדי, אולי עדיף לקנות כרטיס טיסה ולברוח כמה שיותר מהר כמה שיותר רחוק, אבל אני יודע שגם לשם החיים ירדפו אותי, זה כבר הרגל להרגיש רדוף.
תכף אצטרך לתת תשובות לכולם על איך נתתי למשהו כל כך טוב לחמוק לי מהידיים,
אמא שלי תבכה, אחותי תיקח אותי לשיחה,
והחברים שלי יתנו לי לשתות כמו משוגע.
הפעם זה לא יעזור, כי אני הייתי צריך לשמור עלייך, ולא עשיתי את זה, ואם חשבתי שאני מקולל, אז בטוח עכשיו יכעסו עליי עוד יותר.
להסתובב ככה בחוסר אושר היה הרגל עד שנכנסת לחיים שלי, מצחיק שאותו בן אדם שהוציא אותך משם, הוא גם זה שמחזיר אותך וקובר אותך בבור יותר עמוק.
תגידו לי לעמוד על הרגליים, כל אחד ידבר ויגיד מה הוא חושב על זה, ואני אשתוק הלב שלי יצרח את המילים שאני כל כך רוצה להגיד לך, אבל אני יודע שכבר כלום לא יעזור.
שלום חבר, התגעגעתי אלייך תכלס אתה הבנת אותי הכי טוב, תמיד היית שם, בנית אותי ולעולם לא הלכת, והכי חשוב לימדת אותי שבסוף כולם עוזבים אז מזה משנה.
חבר לא יודע אם אפשר לקרוא לבדידות ככה.
אני יורד למטה מאכיל את החתולים, וחושב בלב שלי איך שוב נשארתי לבד וכמו שזוהר אומר, בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום.
הלוואי שתחזרי כי מזה אני כבר לא יכול לקום,
הפעם המכה קשה מדי וגורמת לי לוותר על הכול, אבל לוותר עלייך לא בא בחשבון.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Yoav Rehavi עקוב אחר Yoav
שמור פוסט
לשיר זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אלמונית אלמונית
אלמונית אלמונית
מהמם :)
הגב
דווח
2 אהבתי
Liran Raz
Liran Raz
אתה באמת אלוף אחי!
הגב
דווח
2 אהבתי
Tohar Maymon
Tohar Maymon
ואוו, מדהים
הגב
דווח
2 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש במגירה
Yoav Rehavi
"אין שום ייאוש בעולם כלל"
"אין שום ייאוש בעולם כלל"
מאת: Yoav Rehavi
השיחה שלי
השיחה שלי
מאת: Yoav Rehavi
יוצא שאת תמיד שותקת
יוצא שאת תמיד שותקת
מאת: Yoav Rehavi
המדורגים ביותר
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהספרייה
הדרך הבייתה
הדרך הבייתה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski