הטיול הגדול והמחשבה הקטנה
הצצה קטנה לפסיכולוגיה עצמית של ילדה בת 20 שלומדת שיעור לחיים מעצמה.
אני לא אטוס לבד לחול לעולם.
אני בחורה בת 20 אחרי צבא.
כחלק ממחשבות על הטיול הגדול הגעתי לשאלה שאולי לא אצליח לטייל לבד כמו שתמיד חשבתי שאעשה.
גדלתי למשפחה דתית עם אבא וחינוך הדוק.
אלכוהול סיגריות ומסיבות זה נושא אסור, שעות חזרה הביתה ברורות, אין לישון אצל בן זוג או שישאר עד שעה מאוחרת.. גם בגיל 20.
וכחלק מההילחמות בזה מגיל 18 הייתי בורחת למסיבות עם חברים, מעשנת סיגריות מבלי שידעו ומחפשת את דרכי המילוט שלי לחוות את חווית הנעורים עם בני גילי.
תמיד דאגתי שהבן האדם הכי קרוב אלי לא יהיה כמוני.
אני אוהבת את החברים שבאותו ראש שלי.. זורמים.. משתכרים.. עושים סמים ונהנים מהדברים הפשוטים בלהרגיש חיים מדקה לדקה.
אבל תמיד החברה הכי טובה שלי תהיה שם להדוף שצריך.. גם אותי.
שאהיה בחול וכל הפיתויים יהיו סביבי ולראשונה זה יהיה פתוח יותר מתמיד כיצד אתנהל.
אני בחורה של בדיעבד.. כשלוקחים סיכונים הבדיעבד הוא אחד מהם.
מה אם הוא יהיה אחד חמור במיוחד.
אתגרים ואהבה לאדרנלין זה חלק מהאופי שלי, מגיל קטן הייתי סקרנית ואנרגטית, אוהבת להכיר את העולם ולצבוע כל יום בצבע אחר.
אך יודעת שהצורך באדם שהודף ניכר מהדרך חינוך בה אבי גידל אותי.
אם הייתי מרגישה בנוח לספר לו ששותה אלכוהול מבלי לצפות את התגובה הקיצונית והאוסרת מראש.. יכל בטח לספק לי תשובות מלמדות שהיו גורמות לי לשתות בצורה חכמה.
ואם היה נותן לי את הביטחון לחזור הביתה מאוחר אך להיזהר, אולי הייתי מבינה את המשמעות של סכנות ה״מאוחר״ ונזהרת מהן.
אולי לא הייתי צריכה חברה הכי טובה ששונה ממני כי הייתי הודפת את עצמי עם שיקול דעת שונה.
כיום התחושה היא קושי לטרוף את העולם עצמאית.. כי מרגישה שלא קיבלתי כלים לעצמאות.
חנכו את ילדיכם באמפתיה הקשבה אכפתיות והכלה.
גם אם לא תסכימו לכל דבר שיעשו, נסו לחקור וללמוד, לגרום להם לפתיחות והקשבה לא משנה מה ולא לחסום אותם במסגרות של אסור ומותר.
כי הבלבול מתפרץ בעיקר בגיל 20.. שמבינים שיש גם אפור בין השחור ללבן.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
