כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

מכתב לך

בחרתי לכתוב לך מכתב, כי המילים שנשפכות לי על הדף נעלמות לי כשאני מולך.

בחרתי לכתוב לך מכתב, כי המילים שנשפכות לי על הדף נעלמות לי כשאני מולך.
הייתה לנו שנה של שתיקה והיא נגמרה לפני כמה ימים בחתונה.
יצאנו החוצה לעשן סיגריה ואז היא נפתחה, השיחה זו, המביכה.
תמיד ידעת שאני חלשה בשיחות האלה ובנינו, גם אתה. הרי זו הסיבה העיקרית שהקשר נגמר בנינו, למרות שהאהבה הייתה בעיצומה.
התחלת את השיחה המביכה כשביקשת סליחה, ואני כהרגלי אמרתי "אין לך על מה".
סיפרת לי שקשה לך עד היום, למרות שעברה שנה. שעד היום בלילות לפני השינה אני עולה לך במחשבה. שהתמונה הזו שקניתי לך אז במתנה ועדיין מונחת על השידה, לא מועילה.
סיפרת לי על כל התסריטים שכתבת בדמיון על מה היה יכול לקרות, ואיפה היינו יכולים להיות, עם קצת יותר השקעה.
בעיקר חזרת ואמרת כמה אתה דפוק ולקחת על עצמך את כל האשמה.
ואז הגיע חלקי בשיחה הזו, המביכה.
הרגעתי ואמרתי "תרגע, זה לא אתה. זו אני שלא הייתי מוכנה, ולא הייתי מכילה. היום אחרי שהשתנתי ואני לא אותה בחורה, כנראה שהייתי עושה הכל בצורה שונה."
המשכת והזכרת את אותה "שבת שחורה". זו שמדברים עליה כל כך הרבה ומספרים כמה היא הייתה נוראה. אבל אני בתגובה שאלתי "השבת השחורה? מתי היא הייתה?" אני לא בדיוק זוכרת אותה.. אתה יודע, אני אלופה בהדחקה.
הזכרת לי שיצאנו שנינו לסיור באותה השבת, ושם החברות שלנו, בפעם הראשונה, קיבלה תפנית של משיכה. לא הייתה נשיקה וגם לא שום נגיעה, רק מן משהו שונה כזה באווירה.
סיפרת על עוד כמה דברים שקרו, ואז נזכרתי בה, באותה שבת שחורה, בכל הבכי והעצבים שהיו מסביב, ובעיקר בהרבה מאוד חוסר שעות שינה. באיך כולם בכו, התעצבנו וצעקו, והאמת? טיפה כאבה לי ההשוואה. "זה מה שהיה כל כך שחור בשבת הזו לטעמך?!" שאלתי וראיתי את ההבעה בפנים שלך של ההפתעה.
תמיד הפתיע אותך מחדש הגישה הזו שלי, הישירה.
ראיתי שנבהלת וחיפשת את המילה הנכונה כדי שבטעות לא אפגע. לפני שמצאת מה להגיד אמרתי "זה בסדר, היית הקצין שלי, אני מבינה."
אני לא סבלתי מאותה שבת. הרגשתי בפעם הראשונה, הצלע המרגיעה בחבורה. והאמת.. אני גם לא הרגשתי את התפנית הזו ביננו בעלילה.
אמרת לי שהשתנתי, שאני לא אותה בחורה, שכל הגישה שלי השתנתה. ואני בתגובה שיתפתי אותך לראשונה ואמרתי " כן, עברה עליי שנה מאוד קשה".
ואז שאלתי אותך שאלה "אתה יודע מה היה הכי קשה בפרידה? .."
ראיתי אותך מהנהן ולפני שענית המשכתי ואמרתי לך "עברה עליי תקופה קשה, אתה ידעת עליה והכרת את כל הפצעים שלי, אך בכל זאת לא הראת שום חמלה. לא ניסית להיות שם בשבילי ברגעים שכל כך הייתי צריכה.."
אמרת לי בחזרה "אני יודע וזו הטעות הכי גדולה. זה מה שמכאיב לי בלב בכל פעם שאני נזכרת בך ועולה בי חרטה על מה שהיה".
שאלתי אותך למה לא נלחמת ואמרת לי כמה חשבת על זה ורצית, אבל פחדת ששוב אפגע. וביקשת שוב סליחה.
השיחה כבר נהיית לי קצת כבדה, אז חזרתי שוב ואמרתי "הכל נגמר, אין לך מה לבקש ממני סליחה. עברה שנה. עברו חיים."
סיימנו את השיחה ואמרתי לך "אני זוכרת אותך רק לטובה".

H P עקוב אחר H
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
H P
אנחנו ידידים, ידידים פלוס.
אנחנו ידידים, ידידים פלוס.
מאת: H P
אני בחורה חזקה, אל תשבור אותי.
אני בחורה חזקה, אל תשבור אותי.
מאת: H P
הודעה ממך
הודעה ממך
מאת: H P
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz