כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
3 2

יום כיפור בדרך

שעת הנעילה

דברים קטנים בסוף הופכים למשהו אחד גדול.
מעשים קטנים בסוף הופכים למעשה אחד שאין ממנו דרך חזרה.
יום כיפור בדרך ואת צריכה לעשות חשבון נפש.
על כל הימים שהצלחת לפגוע ועל כל הלילות שלא רצית לשמוע ממני בכלל.
סליחה, ועוד סליחה, ואני סולח כי איפה שהוא גם אני לא בסדר.
האמת שזה מרגיש שאת אוהבת בכוח לפעמים,
כאילו את רוצה שקט מכל הדבר הזה,
שקט ממני, ומאהבה שאני מעניק לך.
אולי את רק צריכה להגיד ואני אקח צעד אחורה, לא כולם חייבים לאהוב כמוני.
עוד משהו קטן שגורם לעוד חור קטן בלב,
ואת מתמידה כמו טיפה על הסלע שבסוף מנקבת אותו, ככה בסוף את תנקבי לי את הלב.
עוד מעשה שטותי פה, ועוד מעשה אחד שם,
ובסוף זה יגיע למשהו אחד ממש גדול, שכבר יהיה קשה לחזור אחורה ממנו.
אני כועס ואת בכלל צוחקת, והמילה סליחה לאט לאט מתחילה לאבד משמעות עבורי,
במיוחד אחרי שמבקשים אותה ואחרי זה ממשיכים במעשים שלנו, זאת באמת שעת הנעילה, אנחנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים.
יש לי רגשות ולך כנראה פחות, ואולי זה מסביר למה את מתנהגת ככה, מסביר למה את לא יודעת להתנהג, ואז יוצאת מזה בטענה שאני מכיר אותך ויודע מי את.
אז אני סולח כי אני יודע שגם אני פוגע, שגם אני ההפך מבסדר, אבל הרגשות שלי לא משתנים אף פעם לא משנה מה אני אוהב אותך באותה מידה, תמיד מראה לך שאני כאן בישבילך.
ואולי זאת הבעיה, בסופו של דבר לוקחים אותנו כמובן מאליו גם אם זאת לא הכוונה,
זה פשוט מובן מאליו לקחת את הדברים מובן מאליו.
אני גם מאשים את עצמי בזה אבל אני נלחם בזה, משתדל לא לקחת אותך ככה, משתדל לאהוב אותך תמיד בכל מצב ובכל שעה,
אפילו בזמן שלך לא בא כלום.
ואני תמיד צריך להיות שם, זה שמגונן, זה שתמיד מראה אהבה, זה שהרגש האמיתי מחזיק אותו, וזה שמשתדל לתפוס אותך לפני שאת נופלת, זה שממשיך לאהוב גם כשאת כבר נשארת.
אני לא יודע עד מתי זה ימשך, ואולי יום אחד תתעוררי, אני יודע שאני לא יכול לגרום לך להשתנות, אבל אולי תסתכלי עליי ותלמדי איך לעשות את זה כי רוצים באמת, והכי חשוב כי אוהבים בעוצמה מטורפת.
דברים קטנים הופכים למשהו אחד גדול, תזכרי את זה תמיד, ועוד מעשה קטן שגורם לי עוד טיפה להתרחק, ותזהרי מהטיפה הזאת כי בסוף היא מתמידה כמו שאמרתי.
תתעוררי שלא תגיע באמת שעת הנעילה,
ואז למנעול שלנו כבר לא יהיה מפתח,
תואהבי בלי פחד, כדי שתמיד נשמור על עצמנו,
תשתני, כי אני משתנה כל יום בישבילך,
תפתחי, כדי שאוכל באמת להיכנס ולעולם לא לצאת,
תחבקי, כי כל יום יכול להיות היום האחרון.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Yoav Rehavi עקוב אחר Yoav
שמור פוסט
לשיר זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
SAHAR .
SAHAR .
א ל ו ף !
הגב
דווח
. .
. .
מהמם!
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
יתותח על! אחד החזקים שיצא לי לקרוא!
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש במגירה
Yoav Rehavi
3 בלילה
3 בלילה
מאת: Yoav Rehavi
ניצחתי.
ניצחתי.
מאת: Yoav Rehavi
להתגעגע בתל אביב
להתגעגע בתל אביב
מאת: Yoav Rehavi
פוסטים אחרונים
מזייפת כשהטון נמוך
מזייפת כשהטון נמוך
מאת: no name !
השקר שמוציא אותך יפה תמיד
השקר שמוציא אותך יפה תמיד
מאת: no name !
הזמן הנכון
הזמן הנכון
מאת: Sapir Pnina Efraimson
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz