כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

היא שם ישבה בבית הקפה

מתנהג דון ז'ואן

היא ישבה בבית קפה
לבושה בטוב טעם, שערה הבלונדיני עם הגוונים של הלבן הבליט את עינה הכחולות
נראתה שברירית משהו בתנועותיה העדינות .. ישבתי שם מלפניה והופנטתי מעדינותה
ניסיתי לא להביט בא, אך לא שלטתי בזה .. לא לקח הרבה זמן עד כתבתי פתק באנגלית קולקלת ... ניסיתי לכתוב ללא הפרעת רעידות ידיי ... ניסיתי כמה פעמים עד הצלחתי לכתוב .. אני פה מולך, מתפעל מיופיך, נהנה לשבת מולך ולהינות מהרוגע המחויך שאת משרה סביבתך... החזקתי הפתק בידי.. כמה וכמה דקות עד אזרתי אומץ לבקש מהמלצרית למסור את הפתק לאותה אלמונית שגרמה לי להיות קצת חוצפן .. חוצפה והעזה שגרמו לי .. קצת לתחושה טובה ( האמת ) הפתק הועבר .. היא קראה, או לפחות ניסתה לקרוא את הפתק המלא שגיאות כתיב .. קראה פעם ועוד פעם ועוד פעם כשמידי פעם מסתכלת עלי .. על האדם הרוטט בעל המשקפיים הגדולות והבגדים הקצת מוזרים שאני לובש.. הסתכלה, ולא אמרה דבר... לא חייכה, ולא הראתה סימני התעניינות ... קצת התביישתי במעשיי ... הרגשתי שאולי מיהרתי מידיי ... לא עבר הרבה והמלצרית ניגשה אליה עם החשבון .. ואני חשבתי לעצמי .. שאני טיפש ( לא מבין למה חשבתי שאני טיפש כשאני בעל נכות נפשית חח ) שילמה חשבונה, אספה דבריה מהשולחן ... קמה .. הסתכלה לכיווני .. ניגשה אלי... לחצה ידי... ללא מילים.. נישקה אותי בלחי .. והלכה ... ואני נשארתי מסומק במקומי. שפכתי את כוס הקפה .. שילמתי .. והלכתי לדרכי קצת מבוייש

אדם ללא זהות עקוב אחר אדם
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
S :)
S :)
נשיקה בלחי ...לפעמים לא צריך יותר מזה !
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש במגירה