כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אני לא ראויה לך

אני תקועה ואתה תוקע בי מבטים

מה עכשיו המחשבות האלו, שנכתבות באמצע הלילה, אתם אולי שואלים. אז אני אענה ששום דבר לא קורה סתם. לכל דבר יש הרי סיבה והמחשבה נוצרת בגלל משהו. אז המחשבה נכתבה כבר על דף סטטיסטיקה לפני כמעט שלוש אולי ארבע שעות. מי סופר? אתה גם ככה לא סופר אותי.

צעדתי לי הערב (זה כבר אתמול) עם חולצה הוורודה שלי והתחרה הלבנה שנותנת לי סטייל ברבי. השיער הרטוב והמריח טוב, הקשת המצנצת בשיער ואיפור שמחמיא לי. חייכתי לעצמי מול המראה בשירותים ורגע לפני שחזרתי למקום שלי... חבר שלך הופיע מולי.
הדחף ניצח. שאלתי אותו מה הוא עושה כאן למרות שידעתי. אני לא רוצה לצאת סטוקרית, אף על פי שחבר שלך כן משתף את המידע והוא זמין לכל לוחצי העיגול הכתום באינסטגרם. הוא ענה לי בקרירות. היה נראה בעיניים שלו שהוא רוצה שאלך כבר, כי הוא דאג לא להסתכל עלי. מזכיר אותך קצת בהתחלה. חברים אחרים שלך מתעלמים ממני באלגנטיות. למה באלגנטיות? כי הם יודעים לענות כשהם צריכים משהו או רוצים לברר דברים, אבל עכשיו הם במצב "שקט". הם לא מכירים אותי.
גם אתה לא, לצערי. לא כמו שהייתי רוצה.
גם אני לא מכירה אותך באמת. לא כמו שהייתי רוצה.
וכל מה שאני מתחילה לאסוף מנקודת המבט שלי נראה די רע ולא מוציא אותך טוב. בכלל.

כל שנה שעברה באותו מקום בתל אביב נראית לי כמו זיכרון רחוק. לא מציאותי. זה אבסורד כי כן יש לי פלאשבקים. משום מה, אני כבר לא מחפשת אותך. זה נראה לי טבעי שהמשכת הלאה ואני "מבקרת" אותך, כלומר על תקן רוח רפאים, במקום החדש שלך.
דברים משתנים, אני לא באמת לא זזה. אני נוהגת! הרבה יותר כיף להרביץ 110 קמ"ש עם הרוח על הפנים ולדמיין אותך איתי כשאני חוזרת הביתה לבד ורואה אותך שוב. אני גם לא כותבת עליך שירים יותר (הנה האחרון) ומאז ש"יש לי הכל" נגמר גם שום סיפור. ושלנו לא נכתב. בכלל.

אני לא יודעת אם אני תקועה, כי אתה תוקע בי מבטים כל הזמן.
זה יותר כואב מלהתעלם כי אתה בעצם כן מודע אלי. לקיום שלי. אתה כבר יודע מי אני (אז שמרת את הנייד שלי בנייד שלך בסוף? אתה יודע איך להשיג אותי אם משהו בך ישתנה? ). אתה אולי אפילו מחפש אותי אם המבט שלך, העיניים הגדולות החומות האלו, תמיד בסוף נודד אלי ומוצא. אני לא רוצה להשלות את עצמי בעניין הזה.
אני נאנחת לי רגע לפני שאצלול אל שמיכת החלומות על מה שהייתי רוצה שיקרה. שם אני ראויה לך, במציאות כנראה פחות. ואין פה כוונה של להקטין את עצמי או להוריד מעצמי או משהו. וכל זה לא כי אתה לא ראוי לי, אתה פשוט לא רואה אותי. בכלל.

להשליך ולהשמיד את דף הטיוטה. אסור שיראו וידעו.
להשליך ולהשמיד את דף הטיוטה. אסור שיראו וידעו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
כאב
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
בוערות בי מילים
בוערות בי מילים
מאת: שבורת כנף
מהרגע שהדלת נטרקה, היא לא נפתחה יותר
מהרגע שהדלת נטרקה, היא לא נפתחה יותר
מאת: שבורת כנף
מרגש
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף
הלוואי וירד מבול כה חזק
הלוואי וירד מבול כה חזק
מאת: שבורת כנף
בשוק הפשפשים
בשוק הפשפשים
מאת: שבורת כנף
אל תמהרי לנפח בלונים
אל תמהרי לנפח בלונים
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
נוף המדבר
נוף המדבר
מאת: Yael Shayn
"ומה עם התקווה?"
"ומה עם התקווה?"
מאת: LOLa :)
האף של פינוקיו
האף של פינוקיו
מאת: LOLa :)
גאלפגוס...
גאלפגוס...
מאת: רעות225 .