כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

פיקציה

אפס מעלות צלזיוס

אתה לא באמת תבין
כמה אתה מקפיץ לי ת'לב.
אני לא נותנת לך סיכוי,
אני שוב אענה לך
כאילו אתה מקום אחרון ברשימה
בחיים שלי.

אתה שוב תגיד
שאתה רוצה לראות אותי,
ושוב אשדר לך
אפס מעלות צלזיוס,
למרות שכל הגלגלים במוח
שלי ירגישו כמו
מפעל לייצור פחם.

אני עושה הכל הפוך,
במקום לנסות ליישר
את מה שקורה כאן.
אני מציתה מחדש.

מזמן המדורה הזו
הייתה צריכה להיות
מהאפורות האלה
שעפות ברוח.

הייתי צריכה לסגור
את זה הרמטי כשעוד
יכולתי,
עם מלא מסמרים
לא לתת לך סיכוי להתפרש
לי על הלב.
לא נתת לי צ'אנס לברוח.

ואני די כלואה
ברצון הזה
שתרצה לבוא
להיות איתי.
לרצות אותך
נהיה תחביב
הזייתי.

שבויה במילים ההתחלתיות
האלה שלך
שמהדהדות מלפני כמה חודשים
עד לעכשיו.

וכן,
זה ברור לי שאני
חייבת לצאת
ולברוח
כל עוד נפשי בי.

תקל עליי
ותמצא מישהי אחרת.
תגיד לי שאתה כבר לא בקטע
ושאני משוחררת.

תשחרר
אותי מהפיקציה
הזו
שאנחנו.
פליז.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מישהי . עקוב אחר מישהי
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Peter Pan
Peter Pan
"לרצות אותך
נהיה תחביב
הזייתי."

חזק!!! אהבתי
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
מישהי .
טרף קל
טרף קל
מאת: מישהי .
זה לא אתה, זו לגמרי אני
זה לא אתה, זו לגמרי אני
מאת: מישהי .
סתם אין לי כח היום
סתם אין לי כח היום
מאת: מישהי .
לק בצבע תכלת
לק בצבע תכלת
מאת: מישהי .
מרגש
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
הכי מפחיד זה להתפשט בפני אנשים
הכי מפחיד זה להתפשט בפני אנשים
מאת: אורית מנשה
הכול בא אליי עם חוכמות נסתרות
הכול בא אליי עם חוכמות נסתרות
מאת: אורית מנשה
סימני שאלה מתקדמים
סימני שאלה מתקדמים
מאת: אורית מנשה
דמעת היורה
דמעת היורה
מאת: ITZIK h
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי