כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 3

אנונימיות

מתגעגעת לזה

אני אוהבת התחושה הזאת של לעלות על במה.
אני אוהבת את העיניים המביטות, המצפות, של הקהל.
אני אוהבת את מחיאות הכפיים בסוף ואת החיוכים.
אני אוהבת להיות באולפן ולצלם, ושאחר כך זה משודר בטלוויזיה.
אני אוהבת כשפוגשים אותי ברחוב ומחייכים אליי כאילו אנחנו מכירים כבר שנים.
אני אוהבת לפעמים גם כשמפריעים לי באמצע האוכל בבית קפה, או באמצע שיחה עם המוכר בחנות.
אני אוהבת את כל התגובות, גם את הטובות וגם את הרעות.
אני אוהבת כשכותבים לי מכתבים.
ואני אוהבת במיוחד לענות.
אני אוהבת הכל,
ובחרתי את החיים האלה.
אבל בכל זאת משהו אחד קטן חסר לי.
לפעמים הייתי רוצה שליום אחד אף אחד לא יכיר אותי.
ללכת ברחוב עם שיער מבולגן וסתם בגדים ישנים שמצאתי בארון.
לחכות בשקט לתור שלי במכולת, ושיפנו אליי ב"סליחה, מה את צריכה?" ולא ב"זאת את?"
וסתם לצאת החוצה ולנשום אוויר.
לשבת על ספסל ולהסתכל על העוברים ושבים.
הם יעברו ואני אסתכל.
ולא להפך.
אנונימיות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Coast To Coast עקוב אחר Coast
שמור פוסט
לשיר זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
הייתי מתה להיות מפורסמת..את צריכה להגיד תודה
הגב
דווח
Coast To Coast
Coast To Coast
אני אומרת תודה. ברור שכן.
ובכל זאת חסרה לי האנונימיות לפעמים.
הגב
דווח
guest
אני מתה לדעת מי את
את נשמעת נחמדה מאוד
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש במגירה
מומלצים מהספרייה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף