ואז, שלחת לי הודעה
וכל החומה ברגע התפרקה
עבדתי קשה בלבנות את החומות שלי.
בלשפץ ולנסות להחזיר למקום את החלקים בלב שנשברו כשעזבת.
חתיכות אחר חתיכות, שבר אחר שבר, לבנה אחר לבנה
מנסה לאחות פצעים שגם כל נייר הדבק והפלסטרים העולם לא היו מצליחים לסגור
עומלת שעות בכדי לבנות את החומה החזקה ביותר, שלא תוכל לעולם להישבר
ועכשיו, החומה כבר גבוהה, ויציבה
בלתי ניתנת לחדירה
עומדת איתנה ומראה לכולם את עוצמתה
מפילה אנשים בדרך, נותנת רק לראויים ביותר באדם להיכנס פנימה לטירה
ואז, שלחת לי הודעה.
שלחת לי הודעה וברגע כל כל החומה התפרקה.
הלבנים נפלו על הרצפה והתנפצו, גובהה וחוזקה נעלם כלא היה
והצלחת, בהודעה אחת, לפרק את כל המחסומים, המגננות, המעצורים והחומות שבניתי בכדי להגן על עצמי מלהישבר, להגן על עצמי מפנייך, ומחיוך.
לא מפגישה, לא ממבט אחד מהיר, אפילו לא מהחלפת מילות נימוס קצרה.
אלא רק מהודעה קטנה, ידידותית, כביכול לא מזיקה.
הודעה אחת, בלי הרבה תוכן או כוונה
הייתה הדרך בה ניפצת את החומה, והצלחת להתגנב פנימה שוב, עמוק ללב
ופתאום, כל שירי האהבה היו שוב עלייך.
וברגע אחד, מצאתי את עצמי שוב נופלת בקסמייך.
ואני לא רוצה להיפגע, באמת שאני כבר לא יכולה.
כי עד שהצלחתי לבנות את החומה הייתי כל-כך שבורה, כציפור קטנה ועזובה
עם כנף מרוסקת שלא מצליחה להמריא למעלה ולעוף, ולחיות
וסוף-סוף הצלחתי להתאושש, לטפס על החומה ולצעוק "אני כאן, אני חזקה"
התרסקתי בגלל הודעה קטנה
וחזרת לי ללב בשנייה.
ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלייך
האם זה הגיוני שאני חולמת עלייך, גם כשאני לגמרי ערה?
מדמיינת תרחישים מושלמים שעליהם נכתבו כל שירי האהבה
אך כמו שאני כבר יודעת, האהבה תהפוך לאכזבה
וההודעה היא רק הודעה
כי ברגע שפגעת בי כבר פעם ככה, אין דרך חזרה.
וחבל שאני עדיין אוהבת אותך, אבל להפסיק אני פשוט לא מצליחה.
מנסה לבנות מחדש את החומה, אבל מתייאשת בלית ברירה.
מניחה את הלבנים על הרצפה
ונותנת לעצמי להיות פגיעה
ולהיפגע ממך
וזאת כנראה לא הפעם האחרונה.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
אהבתי את כל החומה וכו' יפה מאוד
