כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 3

15 שניות

ומלחמה אחת, על הרוח

ב15 שניות לימדו אותי לקרוא שלוש מילים לפחות, להעמיד ח` בצבא או אפילו שני טורים. אף אחד לא אמר לי שבגלל 15 שניות, אמצא עצמי נלחם על החיים. לא סיפרו לי שב15 שניות אדאג שסבתא שלי וכל המשפחה יספיקו לממ”ד להכנס, או במקרה הכי טוב פשוט ימתינו לנס.

כשהייתי קטן בן 4 או 5, סיפרו לי שיש יער עם עצים ירוקים ובלונים שאם לא אוחזים בהם מספיק חזק הם עפים לשמיים. כשגדלתי למדתי שיש יערות בצבע שחור ואין בהם לא שדים ולא פיות, ואם אחפור מספיק עמוק באדמה אגלה כמה מנהרות, ושלא תטעו, אלו לא הבתים של הדרדסים, אלא של גרגמל, מלא שנאה. מסביב, הכל התמלא ברסיסים.

פעם ביקשתי מאמא שלי לקנות לי בלונים בכל מיני צורות וגדלים, היום אליהם אני כבר לא מתקרב, כנראה שאפילו הדבר התמים והטהור ביותר יכול לשבור לך את הלב.

הייתי אוהב בכל יום עצמאות לראות את הזיקוקים מתפוצצים בשמיים, היום אני אוטם לילד שלי את האוזניים, מספר לו שיום העצמאות עדיין לא הגיע ואלו לא זיקוקים.

אני נזכר איך היינו רצים ברחובות כשהאוטו גלידה הכריז שהוא הגיע, אני עדיין לא יודע איך אסביר לאחיין הקטן שלי ש `צבע אדום` זה לא שם של ארטיק ובטח שאסור לרוץ ברחובות.

כל פעם מחדש אני מנסה להיזכר במציאות שכמעט שכחתי, כי כבר הרבה זמן שהיא לא קיימת. בכל פעם עומד אתגר חדש, מכשול אחר. אני, רק בן אדם שמנסה מספיק להיזהר. לשמור על המשפחה והסביבה שלי, על השדה השלם שסבא שלי טיפח בשתי ידיים, כשהעשן ממלא את השמיים נותר לי רק ללחוש, הלוואי שיום אחד אטע כאן, על האדמה הזו עץ. והוא לא יפגע מרקטה או רסיסים, לא ישרף מבלון תבערה ומיערות שאותם שורפים, אלא רק ימשיך לצמוח ולפרוח ולהזכיר לכולם, שלמרות שמסביב הכל שחור והנפשות פצועות, למרות כל החרדות והצעקות, הפסקות האש והמתח בלילות, יש התחלות חדשות.

על כל עץ שישרף ניטע עץ של חיים, על כל בלון תבערה נפריח בלון עבור הילדים, על כל בית שנפגע נקים שתיים, ועל כל שנאה ומתיחות שהולכת ומתגברת, נלמד למצוא ולמצות את האהבה שלנו האחד כלפי השני. כי זו, מלחמה על הרוח. לא על כמות התקיפות או כמה אנחנו חזקים או מנצחים, בסופו של דבר אנחנו רוצים לחיות את החיים, וכשינסו לקחת אותם מאיתנו, אנחנו נלמד את כולם, שהנפשות שהם פצעו לנו בשתי ידיים, אנחנו נרפא עם הלב. יש לנו את הצבא המדהים ביותר בעולם, לנו רק נותר להפריח חיים, החיילים שלנו ידאגו כבר לשמור עליהם.

הקטע נכתב כהזדהות עם תושבי הדרום ובמיוחד עם תושבי העוטף, הלוואי וכולנו נדע ימים טובים יותר של שקט אמיתי!

SHALEV PERETZ עקוב אחר SHALEV
שמור פוסט
לשיר זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אודליה כחלון
אודליה כחלון
ריסקת לי את הלב, כתושבת הדרום רוצה שכבר נחזור לשקט שמגיע לנו
תודה לך אגדה של בנאדם !!!!
הגב
דווח
צפנת TZ
צפנת TZ
איזה כיף שיש כותב ככ מוכשר שמצליח להוציא ברהיטות על הדף את כל מה שרובנו חושבים בשקט ומסובכים בקול... שנזכה להרבות באהבה על כל שנאה
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
אין ולא יהיה עוד אחד מיוחד כמוך!
אוהבת אותך מלא, שמור כל עצמך היכן שתהיה❤
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש במגירה
SHALEV PERETZ
בואי ותהיי שלי
בואי ותהיי שלי
מאת: SHALEV PERETZ
עוד תעלה השמש
עוד תעלה השמש
מאת: SHALEV PERETZ
מתבשל בתוכי
מתבשל בתוכי
מאת: SHALEV PERETZ
מולדת
הדגל שלי
הדגל שלי
מאת: SHALEV PERETZ
רצית לעוף
רצית לעוף
מאת: SHALEV PERETZ
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ | תֹּומֶר וַיְצְמָן ©️
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ | תֹּומֶר וַיְצְמָן ©️
מאת: לא בשימוש לא בשימוש
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת