כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

זה קורה בלילה

כשאף אחד לא שם לב

זה קורה לי בלילה, קצת לפני השינה,
את מתחילה לתקוף אותי.
אני מתחיל לחשוב אם אני עדיין זוכר אותך בכלל,
מצייר את הפנים שלך במחשבות ואת עדיין יפה,
לפחות עד כמה שאני זוכר, יפה מבחוץ ומבפנים.
אני זוכר שלפני שהגעת הייתי חולה, ואת ריפאת אותי,
פחדתי מכל מה שקשור לרגשות אפילו פחדתי ממך,
אבל לאט לאט נתתי לך הכול כי הגיע לך.
לא מזמן ראיתי אותך ברחוב, את הסתכלת עליי,
ואני תהיתי אם את עדיין מרגישה אותו דבר,
ובשניה אחת נזכרתי איך עזבתי אותך לבד בבית הקר,
אפילו בלי לחבק, בלי שום סיבה.
ואז חשבתי לעצמי מה גרם לי לעשות את זה,
מה גרם לי ללכת ככה, ולהשאיר אותך כל כך עצובה.
הסתכלת עליי אחרי כל כך הרבה זמן שהמבט שלך היה חסר לי, ואני רק חושב לעצמי אם את עדיין אוהבת.
התקרבתי אלייך רק בשביל להריח אותך קצת,
המבטים שלנו נפגשו, וזה פשוט הרג אותי,
היה לך מבט של שנאה בעיניים, אבל ניצוץ אהבה עדיין היה קיים במבט שלך, ואני רק התפללתי שלא תתחילי לדבר איתי, כי רק מלשמוע את הקול שלך שוב,
היה גורם לי להתעלף על הרצפה, להתעלף מרוב געגוע.
המשכת ללכת וגם אני, ושוב דרכנו נפרדו.
ואז נזכרתי שוב מזה להיפרד ממך, מזה להיפרד מאהבת חיי.
אני חוזר הביתה ומשתגע, שואל את עצמי האם יש אפשרות להחזיר אותך אליי פתאום משום מקום.
אבל את בטח חושבת שאני חסר לב, טיפוס קר,
ויכול להיות שאת צודקת, אבל באמת חסר לי לב מאותו היום שהלכתי ממך.
והלילה מגיע ואיתו הפחד, המחשבות שלא מרפות,
פתאום כל פינה בחדר מזכירה לי אותך,
מזכירה לי הכול, איך אהבת להיות זרוקה איתי בחול בים, איך אהבת את הטעם של השפתיים שלי,
ואיך היית נלחמת על כל דקה איתי.
ואני שוב חושב האם יש לי עוד סיכוי להחזיר אותך.
ואז אני נזכר, שאף פעם לא באמת נלחמתי עלייך,
וזה הכי מוזר בעולם שמבינים כמה אוהבים רק אחרי הסוף, והסוף הזה הפך להיות הסיוט שלי.
כמה טיפש הייתי יכול להיות שהלכתי מידיים אוהבות כמו שלך.
רק שיגיע הבוקר, רק שיגיע. אני מבקש ומתחנן,
העונש הזה חייב להיגמר, אז תגידי מה את רוצה בתמורה לזה שתחזירי לי את הלב,
אני מוכן לתת כל דבר שתגידי, והלוואי שתחזרי עם הלב שלי. זה בכלל יהיה טוב.
אבל אני יודע שלא מגיע לי, תאמיני לי שאני יודע,
אבל מה את אומרת אולי פעם הבאה שתראי אותי תגידי לי שלום אפילו מרחוק אפילו תנופפי לי עם היד,
שאדע שאני לא הבן אדם הכי רע בעולם בעינייך,
ואם נשאר בך קצת רחמים,
תחבקי אותי כאילו זה החיבוק האחרון שתתני בחיים שלך, כי את לא מבינה כמה אני צריך את זה.
מה גרם לי ללכת? אני לעולם לא אדע ובטח שלא את,
מה גרם לי לאהוב אותך ככה? את רק את יודעת,
וגם אם אני היום יודע עכשיו כבר מאוחר.

Yoav Rehavi עקוב אחר Yoav
שמור פוסט
לשיר זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
SHALEV PERETZ
SHALEV PERETZ
ליגה אחרת חבר!
הגב
דווח
Liran Raz
Liran Raz
ריגשת תותח!
הגב
דווח
guest
וואו אתה כותב מדהים
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש במגירה
כאב
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף
מרגש
אני מת לשכוח אותך
אני מת לשכוח אותך
מאת: Kipod Kipod
לפעמים אני עצוב
לפעמים אני עצוב
מאת: זאב בודד
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
המדורגים ביותר
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
מאת: שבורת כנף
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף