מעגלים
אנחנו מדברים לאחרונה די הרבה, אלוהים.
אלוהים יקר שלי.
הוא עצם שם עיניים חזק, לא רצה להביט לאיש בעיניים. ביקש צדקה ולא היה אכפת לו כלל כמה אגורות או שקלים יזרקו לכיוונו, העיקר שהלילה יצליח להאכיל את ילדיו.
אלוהים אהוב שלי.
ראיתי עיוורים בחיי, נכים, כאלו שחסרים להם ידיים ורגליים, כאלו שלא זכו לטעום את טעמו המתוק והמר של העולם הזה. חירשים שלא זכו לשמוע את השירים שמצמררים ומוציאים ממך אדם אחר.
אלוהים, בוראי.
הייתי בבית החולים, ראיתי אנשים גוססים אל מול כל סוגי הסרטן. ראיתי אנשים שלא זכו לפקוח עוד עיניים, שלא זכו עוד להגשים את חלומותיהם, אפילו התקווה לחיות נלקחה מהם.
אלוהים, מורה הדרך שלי.
ראיתי אנשים אחוזי שנאה, שמעתי איך הם דקרו, רצחו, אנסו, שדדו. ראיתי יתומים, אלמנות, אנשים עריריים.
אלוהים, הספק שלי.
ראיתי משפחות שכול נאבקות בשיניים. נוטלות כדור ועוד כדור של הכחשה, של שיכחה, של מרגוע. דבר לא עזר אלוהים. דבר!
אלוהים, הכח שלי.
ראיתי קשישים וילדים שסבלו. ראיתי חסרי ישע וכאלו שנפלו אל תוך תהומות החיים. סמים, הימורים, אלכוהול, והחיים המשיכו כסדרם. מוכי גורל הם. לא מעט מהם, בחרו לוותר על החיים.
אלוהים, התאווה שלי.
ראיתי גדולים נופלים וקטנים קמים. שמעתי עניים מתעשרים ועשירים קורסים. שמעתי על משפחות קורסות ומתפרקות, אפילו על הים שמעתי שלקח במלוא אהבתו כמה אנשים.
אלוהים!
זעקתי עד אליך!
התחננתי.
ביקשתי בכל לשון, תן לי הלילה לישון.
לישון בלי כאב, בלי תרופה ללב.
אבל הלב, שמח כמידי יום וכואב כמידי ליל.
אמרו לי שאתה מלא רחמים, אז איפה הם היום. סיפרו לי על המון ניסים, אז למה הם לא קורים?
סלח לי כי אני מטיל ספק. לא נותרה לי ברירה אחרת. אני יודע אבא, למרות שלפעמים אתה שומע אותי מהרהר, שאתה רוצה אותנו טובים יותר. בעולם כזה משוגע, הטוב הוא נדיר.
פעם שמעתי מין משפט כזה שאומר שהחזק שורד, היום אני רואה איך החיים מפילים את כולם. אחד אחרי השני. לא משנה מה יש לך או מה שלך, אתה לא חסין בפני החיים. בטח שלא בפני המוות.
אלוהים, התקווה שלי.
לפחות את השנאה תכלה. לפחות אם חיינו כה קצרים, תן לנו להנות. תן לי את הכח לשמוח במעט שנותיי, לראות את הטוב בכל דבר. תן לי להיות סוף- סוף מאושר. בא לי להתמכר לפשטות ולצניעות, בא לי לאהוב להיות טוב. לא כעוד פראייר, רק סתם כעוד אדם שמאמין שכל מה שאנחנו עושים בחיים, פותח מעגלים של אהבה או של שנאה, הכל תלוי כמה טוב או כמה רע.
היי אלוהים, בטח כבר שמעת עליי. קוראים לי שלו, אני לא ימני ולא שמאלני. לא חרדי ולא חילוני. אני לא יהודי ולא גוי. אני לא פמיניסט או שוביניסט. אני אני. מת על עצמי ככה, עם כל החסרונות ועם הצלקות והתסביכים, עם החיוך העקום והאושר בעיניים. והיום, אני נושא תפילה אל השמיים, שבדבר אחד תן לי להיות בטוח- שהדרך שלי נכונה. שלהיות טוב, זה לא דבר רע.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
חסרת מילים מול כל טקסט שלך.. אבל הפעם טירוף.
כישרון ענק!
קדה לך קידה ומורידה את הכובע. אתה אגדה שמעבירה מסרים ומודל להערצה.
אל תפסיק לעולם ❤
כמה שאתה פשוט מדהים!
הטקסטים שלך כובשים אותי כל פעם מחדש.
אתה מצמרר אתה מרגש אתה סוחף.
הכתיבה שלך כל כך בוגרת יקירי... לעומת חבר'ה בני גילך שאני מכירה... ההבדל הוא שמיים וארץ.
אני כל כך נהנת לקרוא אותך... כל טקסט אתה מלמד את הקוראים משהו חדש... תובנה מסקנה... וזה בעיניי מדהים!
הטקסטים שלך מלאי אור מלאי טוהר בדיוק כמו הלב הגדול שלך.
אתה כולך לב אחד גדול וענק שלו... כולך טוב טהור.
אל תשתנה תישאר בדיוק כמו שאתה מיוחד.
אוהבת וכל כך מעריכה♥️♥️
